משורר נטו משוררת וציירת

  בני אדם חושבים שבאפשרותי היה לשחק משחק טוב יותר הם לא יודעים שנאלצתי לשחק הכול לפי פקודה של האלוהימונים שישבו מעלי וטענו שגם הם פועלים לפי פקודה של אל גבוה יותר ואין לזה סוף    

חופשה   כבר כמעט צהריים פרחי חמניות מפזרים גרעיני נשיקות על הגדר המזרחית של הבית בבגד ים ביקיני לבן יוצאת לשביל המערבי הפונה לים יורדת בתוך שמיים כחולים עצובה זוהרת מהשמש שצפויה לי לעוף למים מוריקים וקוראים כמו מטוס נייר  

    כשרצו להוציא אותי להורג על עץ התלייה גיליתי בהפתעה שכמה מצלמי החצר מצלמים אותי לפוטו רצח והספקתי לשאול: הי חברה מה קרה לכם מה אתם צריכים תמונה שלי אם עלי למות תיכף ליתר ביטחון ענו- חייבים לשמור על צלמך בארכיון! מי יודע אם לא תרצחי פתאום את התליין באמצע העבודה התפלאתי נורא והרגשתי שנוטלים ממני גם טביעות אצבע ...

  קרב היריקות   משוגע אחד נגש אלי ברחוב וירק עלי! נדהמתי! אבל התאוששתי מהר וירקתי עליו בחזרה1 ואז מישהו שעמד בדיוק בפינה שאל תגידי מה הולך כאן?! כזאת צעירה לא מתביישת לירוק?! עניתי לו שיסתלק !- מה זה העניין שלו?- אז ירק עלי גם הוא! בין רגע התאספו  על ידנו מלא ברנשים והתחילו לירוק זה על זה ועל שלושתנו! ...

אין שודדים   אף שודד קברים לא בא לחפש בקבר שלי זהב הקבר שלי נראה איום ונורא אפילו שם לא כתוב על המצבה אם לומר את האמת בכלל אין לי מצבה אני עומדת ליד קברי הפתוח ומשלה את עצמי שמישהו מהשודדים יעבור כדי לבדוק אם מתכוונים לקבור אותי עם זהב ואם לא אז שיתאבל אולי יהיה לי מזל ואמות בסוף ...

    רופא השיניים שלי נהפך לקריין בטלוויזיה כדי לתפוס אותי על חם בסלון מפצחת פיסטוקים בשלווה עם הכתר שלא קיבל בעבורו אגורה    

    הנשמות הצוחקות משחקות איתי תופסת נשמה בכל פעם כשאני נכנסת לערוך קניות  בצרכניה הן צועקות: הנה היא! הנה הנשמה הרעה! אני עוצרת לבדוק את עצמי בראי הגדול של הסופרסל- אולי זה נכון?- כשמאחורי גבי צוחקות הנשמות על הר העגבניות מרעידות את קופסאות הפטל    

השיבה   בוקר אחד פשוט כבר לא הייתה ברירה נאלצתי לעזוב ולנסוע מכאן לשמיים אך תראו איזה פלא למחרת חזרתי ובידי צרור פרחים גדול אני עומדת עכשיו בכובע חמנייה על יד הגדר מחייכת בלי סוף אל פנים הבית  

כשאוספים שרידי ורדים וסיגליות מהמוזאיקות לפחים ועציצים בשוק האם אני יסמין או חמנייה מסתובבת בזריחה עם שעון הצל והקיר על ראשי

לפנות בוקר כשהלבנה יורדת מחלוני אני מכבה את מנורת החג ועולה על יצועי בפיז"מה מקושטת בחרוזים