משורר נטו משוררת וציירת
אחרי שהכניסו אותי עובדי בית החולים לכותונת כפייה
וסתמו את פי בצמר גפן לשתוק
יצא לי להצחיק את החולים במיטה
שכמעט התפוצצו מצחוק
כי נכנס באמצע הרופא והוריד לי אגרוף במכת חשמל
שאשתוק
שרבבתי זרוע מהכותונת והפלקתי לו סטירה
הוא הופתע נורא
החזיר לי שתי סטירות והורה להכניס אותי לאמבטיה קרה
הצילו צעקתי זה נורא קר!
טיפסתי משולי האמבטיה על גבו לקול קריאות המאושפזים
שעודדו אותי: תני על ראש המנוול תני לו!
עד שהתעוררתי בזרועותיו
והנה
אנו קשורים לאותה המיטה!
ורק אז
הוא גילה שהוא בעצם לא הפסיכיאטר
אלט החונק מבוסטון
לא האמנתי! אמרתי לו תשתוק יא טיפש יש כאן מכשיר האזנה
קט! הודיע הבימאי לצלם הסרט
ואז החונק מבוסטון ברח
ואני חזרתי לרחוץ כלים במסעדה עם כפפות הגומי שלי
בכוונה לשבור את צלעותיו של המסעדן
שנמלט לחוץ לארץ
אני עומדת עכשיו מאחורי העץ בגן בית החולים
וקוראת את השירים בקול רם
שומעים אותי רק המאושפזים והמאושפזות
רק הם שמחים לקול בדיחה
לא אחזור יותר לרחוץ כלים במסעדה
ולא אשחק יותר
באף סרט
הבטחת חשיפה!
שלי
החשיפה עוד תגיע
אני מאד שמחה על תגובותייך לשירי
סוזיש, אני רוצה להכיר אותך יותר לעומק, כלומר תביאי תמונה, או פרט ביוגרפי לוהט.
(חה! זה בהומור, בלי לחץ.
אבל נראה לי שאת מבינה בלי
שאצטרך להסביר)
סוזיש, אני רוצה להכיר אותך יותר לעומק, כלומר-
תביאי תמונה או פרט ביוגרפי לוהט
(אני אומרת את זה בהומור, אז בלי לחץ. אבל נראה לי שאת מבינה בלי שאצטרך להסביר)
אהבתי.
ציורי, אפשר ליראות את המחשבות נעות בסרט.
יש תיקוה
להתראות טובה