משורר נטו משוררת וציירת
רצתי בלילה דרך בית העלמין כמטורפת בורחת מהנושים שרדפו אחרי בצעקות
ואלות ביד:הצילו!!-יללו הרוחות מאחורי
הסתכלתי בחטף וראיתי שרודפים אחר הרוח- היה בידור! לא הבנתי מיד
למה אני רוח כשגיליתי לפתע את מבנה בית הלוויה נכנסתי מהר
להתחפש לבר מינן ולא חלפו רגעים נכנסו אחרי גם רוחצות הגופה
צעקתי לא לא! אני לא הנפטר! אז מי הוא?! שאלו בתדהמה
לאן נעלמה הגופה?! אמרתי שלא הייתה פה אף גויה!- והן כה נדהמו
שבקושי נחלצתי מידיהן! בדקתי עם הנושים לא מחכים בדלת
ושמתי לב שכל המצבות מסתכלות בחשד! היה לידי קבר פתוח שנשדד
בלילה הקודם השתלשלתי וחיכיתי לראות אם הברנשים יגלו אותי
עברו שעות- ואיש לא בא!
בינתיים חלף חורף והגיע האביב, מפעם בפעם שירבבתי ראש מהקבר
בין עשרות פרחים ועציצים שהזליפו עלי אלכוהול מטל הלילה
והגעתי למסקנה שחליתי במחלת הירח! אך לא לזמן רב
כי יום אחד כשכבר כיסו אותי לגמרי העשבים דפקו על דלת העפר
שמעתי את קול המוות קורא : נו?! אז מה עם החובות גברת?
עניתי כי רק בעולם הבא אדון! ועליתי מגלגלת לפניו עיניים
כה מעוררות גיחוך, עד שגם הוא ברח בסוף! נדמה לי שלא יכול היה לשאת יותר
את המחזה! שקעתי בחזרה לדיכאון ! נזכרתי בבקבוקון הג'ין
שטמנתי פעם בקפל מכנסי לכל מקרה
שתיתי תוכנו עד תום כשכל הציפורים מקוננות עלי: אוי! אוי! מה יהיה?!
מה יהיה איתך בסוף?! ציף ציף! ציף ציף ציף!!
ציף….. ציף..
הבטחת התגלות! הבטחת!!!
הרשי לי להקדיש לך את הבקבוק הבא ואת השיר שאני מאזינה לו כעת- ספייס אודיטי של דיויד באואי או בשמו החלופי, כפי שאני נוהגת לקרוא לו- עלייתו ונפילתו של מייג"ור טום.
ציף.