בננות - בלוגים / / דיכאון
משורר נטו
  • סוזי ש

    כולם רוצים לדעת אם יש יצורים חיים בכוכבים אחרים אבל אותי מעניין רק דבר אחד: אם יש משוררים גם בכוכבים אחרים כל היתר לא מעניין אותי בכלל... ובכל זאת עד כה פרסמתי שירים ספורים בלבד בכמה עיתונים וברדיו בעוד ציורי ממתינים לתהילה הנכספת שעוד תגיע

דיכאון

דיכאון

 

אני מאוד מפחדת כשצריך לקום בבוקר

אני רואה את העתיד שלי

במעיל גשם שחור בחוץ, דופק בחוד המטרייה על החלון

וצועק; היי בת בלייעל אין לך שם ברירה

את חייבת לצאת!

 

אני עומדת מדוכאת על הרצפה

מנסה בפעם האחרונה

שיטת אמונה ישנה: אנא אלוהים

עזור! כוכבים בבקשה תחליפו תחזית!-

אך כתמיד, אין תשובה רק הגשם עונה בכעס,

אני רואה את העתיד למטה על קיר הבית

שורק איזו מנגינה דפוקה, אוטמת אוזניים

לא לשמוע את רעש המים היורדים מהגגות

כמו ניאגרה ופתאום

הוא זורק אבן ברד גדולה בחלון

כמעט שובר אותו

הו מה אעשה עכשיו?

מה אעשה??

לבסוף

אני מתלבשת באנחות

קורעות את לב התקרה

יורדת במדרגות המעופשות לרחוב

שם הולכים כבר אנשים

ליד הזגוגיות הבוכות

הולכת גם אני

ביחד עם כולם

הולכת לעבודה

כמו כולם

והעתיד אחרי

עם המטרייה הגבוהה

הוא לא מרפה ממני

המלאך הרזה הזה

מדביק אותי בהצטלבות, נושף לפרצופי עשן

גלון בנזין רטוב, צורח לא מכאן גברת עלייך לפנות

לכביש מלחמת הקיום!-

מה??- אני עושה את עצמי לא תופסת מה

מזיעה מושכת באף ורוח דוחף קדימה ואחור

מאחלת שיתפוצצו לו צמיגים על הגב! מה הוא חושב לעצמו?

שהוא ידוע או סתם בן חידה? מחליטה לצפצף עליו

ויורדת דווקא לכיוון הים, שינשק לי במצח

לא אכפת לי יותר, מתמלאת עוז לשאול אותו

אם בא לו לשתות איתי כוסית! הנה! נדמה לי שקרץ לי!

נכנס אחרי למסעדה

מזמין תה, בקבוק יין לבן

ומבעד לאדי הברנדי

נגלה מולי עתיד חדש חבוש בכובע כבאים

דווקא חתיך ככה

מהפרופיל

אומר שלא התכוון ברצינות כשדפק במטריה,

סתם

היה לו משעמם רצה שאחשוב!-

באמת?

עתיד כמוהו! מי יכול לדעת מה…?

משיקים כוסיות

בגמר הסיבוב השלישי

צוחק כמו מלאך המוות

מה דעתך?

נחזור הביתה וניקח איתנו בקבוקים?

ברור!! אין בעיה! הוא זורק את מטרייתו השחורה

בראשו של מלצר מופתע

ויוצאים שלובי זרועות שרים בדרך

טרללה טרללה!

אין בעיה

 

שיכורה כלוט

אני מכינה במטבח

שתי ביצים מדולדלות

אוכלים לשובע

שותים לחיים

סופרים זה לזה אצבעות

הרגליים… והופ!!

קופצים למיטה למזמוז

אני משמיעה רוק כבד

עד. .. שמתחיל לבכות! מה קרה לך עכשיו?!

תגיד לי אתה סכיזופרן או מה?

כבר לא יורד גשם בחוץ

מחר יהיה לנו מספיק זמן לקרצף דיפרסיות

מהגב!- הוא דוחף לי עיתונים דרושים

לאף ומקונן זוועות!!

אני מטלטלת אותו שיחדל לייבב

מה זה פה בית יולדות?

לוויה?

מנשקת לו את הזרוע

מבטיחה לו שהוא גבר

באמת

מושכת עלינו את השמיכה-

אה! כמה נעים לבד בחשיכה!

וגם ראשי

מפסיק סוף סוף

לכאוב

 

 

 

 

 

 

 

5 תגובות

  1. וואלה!

  2. מי את סוזי ש? את חייבת להתגלות בפנינו – קהל קוראייך הנאמן והמעריך. את מופלאה, גברת. תפסיקי לחרוץ לשון והתגלי! הבנניה דורשת.

  3. תודה למגיבים

    אתגלה בהמשך..אראה את פני

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסוזי ש