לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
אם לא רוצים לכתוב
מה-אמר-לי-מה-אמרתי-לו
נותרים רק דימויים.
כמו עיניך מאורות לילי הפנימי
כמו ידיך קסם על גופי
נשיקותיך שיקוי חיים.
אם לא רוצים לכתוב
מילים שנאמרו כבר ושיקרו
יש להימנע מפעלים כמו א.ה.ב., ח.ש.ק., ר.צ.ה.,
מהכרזות נוסח "אתה הראשון ש…"
מכל הכזבים המאכזבים.
ונותרת אלומת האור
ערטילאית, מן התריס אל עפעפיי
כשאני פוקחת את עיניי
אל יום חדש.
הלוואי שאתה ראוי לזה. איזה יופי.
אוהו, כמה שהוא ראוי לזה! ואת זה אני אומרת ביתר שאת תשע שנים אחרי שנכתב השיר. 🙂
לי יקרה. לא יודעת להסביר עד כמה השיר הזה מרגש בעיני.
וגם משמח אותי מאד, כי אני שמחה לקרוא שיש לך משהו כזה נפלא.
אני יודעת שאנחנו מבינות אחת את השנייה… תודה נשמה :).
שיר אהבה בלי המילים הנדושות
נהניתי .
תודה 🙂
איזה כיף לקרוא משהו שהולך על גבול הקלישאה ויודע את זה ובכל זאת מצליח להיות הוא ולהאיר ולחייך חיוך של אהבה בין המילים.
תודה על התיאור הזה, משמח אותי מאוד.
לי, שיר יפה ומרגש. תודה
תודה לך, יעל 🙂
זה מה שמעניין בדימויים: למרות שכביכול הם מתרחקים ממה שרוצים לתאר, דווקא בגלל שכל מה ש"פשוט לומר" כבר נאמר והפך נדוש, ככך שהולכים יותר רחוק בדימויים אפשר למעשה לדייק יותר. פרדוקס.
באמת מעניין.