מִטִּיבָם שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם
כַּשׁוּרָה, שֶׁצִּפּוֹר שֶׁבִּפְנִים
עוֹמֶדֶת בַּחוּץ
וְלִבָּהּ שֶׁקָּפוּא לוֹהֵט מִשִׂמְחָה
וּפִיהָ דָּבִיק
וּפִיהָ פָּעוּר
וְצִפּוֹר שֶׁעוֹמֶדֶת כִּמְעַט לְצִדָּהּ
נֶאֱבֶקֶת אִתָּהּ
עָל פֵּרוּר
מתוך ספר השירים "עֲדִי", 1985, ספרית פועלים
איזו שורה שבורה נפלאה וחכמה:
מטיבם של דברים שאינם
כשורה
ויפה השימוש בציפור לפרט את שאינו כשורה במה שלפי השערתי הוא חייה של משוררת
אתה בהכרה???
מתי לאחרונה נבדקת??
שיר יפייפה
שיר נפלא. הבית הראש, אהבתי במיוחד. מצדי רק הוא- שיר.
כל שיר המתפרסם כאן מעצים את הצפיה לספר.
להתראות
גיורא
שיר מרגש ביופיו ורגישותו -את משוררת נפלאה ,חדווה
אהבתי את מאבק הציפורים על פירור. ממש כמונו.
איזו עוצמה!
שיר רב יופי 🙂