המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
בעיקבות הפוסט של רן יגיל פתחתי הבוקר את ספרו של שבתאי זיכרון דברים ומצאתי שם כמה הערות שכתבתי בזמן קריאה. אחת מהן הרחבתי מעט לפרגמנט ומעלה אותו לפניכם.
שאלתי את עצמי מדוע מרחיב שבתאי בתאור המנורה שקיבל כמתנה לחתונה והיא נישארה אצלו לאחר הגרושין?.
השינויים היחידים בחדר של גולדמן מאז ילדותו קשורים ב"התבלות שניכרה בכל וריח דק של יושן" וגם כמה חפצים שנוספו ובהם המנורה העומדת שהתבלטה בכיעורה " שהכן שלה היה בצורת נחש מוזהב אשר החזיק בפיו את הנורה" שהיתה מכוסה באהיל .
המנורה היתה אחת ממתנות החתונה שלא הוחזרה לבעליה לאחר הגרושין.
בניסיון לתת הסבר לסמליות של הנחש האוחז בפיו את הנורה, מצאתי נורה כמו השמש נידלקת וניכבת וכמוה היא סמל התודעה או האם הגדולה של העצמי -שמש שחורה .
השמש השחורה היא סמלו של כוכב שבתאי המייצג את הפרימה מטריה- החיים. כמו הנורה התקועה בפיו של הנחש כך החיים של גולדמן תקועים. סטטים, במצב ביניים שבין ארוס לטנטוס, ללא פוטנטיות.
תנועתו המפותלת של הנחש האוחז בפיו את זנבו ובולע את עצמו ונולד מחדש מקבילה להרס העצמי של גולדמן, ולא רק שלו ברומן הזה. תפיסה אפוקליפטית של הקיום והתקווה להיוולד מחדש תקועה בגרון לא מתממשת. לכן רק המוות בעיני גולדמן הוא לידה מחדש אל השיחרור
והחיבור בין הגוף לנפש שיביא להרמוניה. ( הרעיון הזה של מוות ולידה מחדש עולה גם בסיפרו של שבתאי סוף דבר).
האהיל של המנורה הוא כיסוי התודעה, הסתרה והדחקת הארוס. העצמי מקריב את התודעה שלו כדי לכאורה לזכות בחיים, אבל אלה חיים מלאי יסורים שבסופו של דבר מביאים אותו אל מותו הבלתי נימנע.
יפה מה שעשית עם המנורה השבתאית
תודה עדי, נראה לי שליעקב שבתאי היתה כוונה מודעת בתאור המנורה ואני אולי חשפתי.
מענין מאוד אורה וחכם, שתאיר המנורה דרכך הלאה
תודה חני שיאירו לנו החיים פנים טובות
אורה, הארת לנו את המנורה השבתאית. רעיון יפה מאוד לקיים אנלוגיה בין המנורה ובין חיי גולדמן – איש הזהב הזוהר בלשון סגי נהור. אכן הרעיון של מוות ולידה מחדש קיים גם ב"סוף דבר" ודומיננטי מאוד בסוף הרומן: "ומישהו החזיק בו בזהירות והגביה אותו מעט ואמר 'איזה ילד יפה'". שבוע טוב. רני.
תודה רן, , לידה מחדש לאחר מוות מטפורי , את זה צריך ללמוד.
רשימתך ,אורה, מדליקה באור רגיש ומיוחד את המנורה השבתאית ,אורה ,תודה לך
תודה לך חנה ועל הרגישות שלך גם לאור. שנה טובה.
לאורה ההארות שלך מראות על רגש עצום שנשפך ממך בקלות, כל הכבוד לך. ושאלתי היא מדוע את לא כותבת ספר משלך את ממש כשרונית חבל לבזבז כשרון שכזה. בהצלחה!