אורה ניזר
נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה
המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
אורה, תודה על ההזמנה. הציור נוף ארצישראלי יפיפה. היא עובדת עם שפכטל, נראה לי. זה מעניין.
תודה תמי, לא יודעת לומר משהו על הציור הזה, בכל אופן התערוכה עוסקת בנופים בעיקר בשפלה הפנימית מול האורבני,. אביבה מציירת בצבעי שמן, אך התערוכה הזו רובה בצבעי מים. אני מאד אובהת את הסגנון של ציוריה בצבעי מים. יש בהם הבעה חזקה.
תמי חזרתי אליך, אכן אביבה עשתה בציורי הנוף שימוש בשפכטל. ורובם ככולם הציורים בתערוכה זו הם באקריליק.
אורה יקירה, תודה שחזרת עם תשובה. יהיה מאוד כיף לו תצלמי את התערוכה וכך נהנה כולנו…