על יכולתו של הציבור להשפיע – האם פרופ' טרכטנברג צדק היום בדבריו בכנסת?

האם פרופ' טרכטנברג צדק בדבריו היום בכנסת?

התחושה של הציבור בישראל בעשור האחרון היא שהמערכת הפוליטית לא קשובה לו והיכולת שלו לשנות או להשפיע היא נמוכה עד נמוכה מאוד *כך עולה מנתוני העשור האחרון של המדד הרב שנתי לביצועי המגזר הציבורי, שנערך באוניברסיטת חיפה ובן-גוריון. "הנתונים של העשור האחרון מראים באופן ברור כי דבריו של פרופ' טרכטנברג היום בכנסת, שהתחושה של האזרח היא שהמערכת לא קשובה לו והוא אינו יכול להשפיע על גורלו, נכונים", אמר פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ואחד מעורכי המחקר*התחושה של הציבור בישראל בעשור האחרון היא שהמערכת הפוליטית לא קשובה לו והיכולת שלו לשנות או להשפיע היא נמוכה עד נמוכה מאוד, כך עולה מנתוני העשור האחרון של המדד הרב-שנתי לביצועי המגזר הציבורי שנערך באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון. "הנתונים של העשור האחרון מראים באופן ברור כי דבריו של פרופ' טרכטנברג היום בכנסת, שהתחושה של האזרח היא שהמערכת לא קשובה לו והוא אינו יכול להשפיע על גורלו, נכונים", אמר פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ואחד מעורכי המחקר.המחקר של פרופ' ויגודה-גדות יחד עם פרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בודק החל משנת 2001 את עמדות הציבור בישראל כלפי ביצועי המגזר הציבורי (כשבשנתיים האחרונות המחקר נערך בשיתוף המכללה לאיכות השלטון בישראל). עמדות הציבור נמדדות במדד של 1-5 (1-נמוך מאוד; 5-גבוה מאוד), כשפרק מיוחד במדד מוקדש לתחושות האזרח כלפי רמות השיתוף והפתיחות של המערכת הפוליטית לשינויים שמגיעים מהאזרחים עצמם.לדבריו של פרופ' ויגודה-גדות, מהנתונים עולה, כאמור, שהתחושות עליהן דיבר פרופ' טרטנברג בוועדת הכנסת היום (יום ג'), לפיהן המערכת הפוליטית התרחקה מהאזרח והתחושה היא שאין מי שמקשיב לו, נכונה.כך לדוגמא, רמת האמון של הציבור במעורבות אזרחית – היכולת של האזרח להיות מעורב ולהשפיע – עומדת בשנת 2011 על רמה נמוכה של 2.38, כשלאורך מרבית העשור האחרון הרמה נמוכה עוד יותר (ראו נספח).הציבור הישראלי גם חש שהשלטון אינו נגיש והקשר שלו עם האזרחים עומד על רמה נמוכה: בשנת 2011 נמצאת תחושה זו ברמה נמוכה של 2.52 כשהרמה הגבוהה ביותר לתחושה זו נמדדה בשנת 2001 – 2.7, שגם היא רמה נמוכה למדי.האם הציבור חושב שאזרח ממוצע יכול להשיג משהו באמצעות פנייה מקובלת לאנשי ציבור? גם כאן התחושה היא נמוכה ועומדת בשנת 2011 על רמה נמוכה של 2.24 – רמה שמשתנה רק מעט למעלה ולמטה לאורך העשור. באופן דומה הציבור הישראלי חש שהמנהל הציבורי פתוח מעט מאוד לביקורת ולהצעות של הציבור, שהמערכת הציבורית מוכנה לחשוף את עצמה מעט מאוד לציבור ושהיכולת של הציבור לפקח על מעשיהם של אנשי ציבור היא נמוכה לאור תחושות אלה, ניתן אולי להבין כיצד ההשתתפות הפוליטית של הציבור הישראלית נמצאת ברמה כה נמוכה – 1.88 בשנת 2011.

(כל הנתונים: אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון)