תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

בטרנד

 

 

 

 איך זה יכול להיות שהעם ראו את הקולות ובכל זאת לא הפסיקו להטריד את משה? חזו בניסים ובכל זאת היו מלאי תלונות.

אני ובעלי בדיון פילוסופי ולא מסודר כהרגלנו. כי אולי שם שורש הבעיה שלנו כיום. כיום כבר אין ניסים גלויים אז בכלל לך תאמין. אנחנו דור הקריסטל, חומרים וקונקרטיים רוצים הוכחות, עכשיו.
 
רגע אין ניסים גלויים? ומלחמת המפרץ? וששת הימים( הצבא היה כושל בביצועיו). אז מה עוצר מלהגיד, אתה קיים ואני לוקח על עצמי הכל. הקליפות.
 
לא נעים לומר שאיפה שהוא כשהקמנו את המדינה בנינו עוד קליפה, שהדיבוב שלה " כוחי ועוצם ידי". וזה לא שמאל או ימין, זה כולנו. קראתי מאמר של אורי אבנרי ( שמאלן) שתיאר איך לעגו כאן לשומרי מצוות. בתקופתו, כמו גם היום, הוא די נהה אחרי הלעג, כי רק כך חשב שתקום "מדינה חופשית".
 
סבא רבא שלי ז"ל היה בא לבית אבי ושר לילדים שירים נוסטלגים מהחידר, ומה אומר לכם, דעת הבריות לא הייתה נוחה מזה. הסבא רבא שלי קבור איפה שהוא ואנחנו המשכנו עם "אנו נהייה הבונים". לא מאשימה את הדור ההוא, הרי סבל נוראות בגלות. צריך לראות דברים מהפרספקטיבה שלו.
  אבל אורי יקר, הגישה הזו לאן הובילה אותנו בדיוק? קצת קשה לי ללכת שבי אחרי מאמריך לאור הוידוי הזה. הרבה בגלל הסבל של הסבא רבא שלי, היה אדם טוב, הגיע לו יותר מזה. מגיע לי יותר מזה..
 
קליפה נוספת, היא ההלניסטית, עוד מימי היוונים. הדת כאתגר אינטלקטואלי ולא מחייב. ואהבת לרעך כמוך, לא כחיבור ישיר להשם, אלא כמעשה הומניסטי בפני עצמו, האדם אינו נר שבוער כלפי מעלה. המצוות אינן השמן. אלא האדם הוא ישות עם בחירה. לא בחירה אלוקית. מין בחירה כללית כזו שתגן עליו. כי זה מה שכולנו, כולל אני מחפשים, הגנה.
 
ובכלל מה אם אתן להשם, ובמושגים שלי, הוא לא יחזיר לי בחזרה, האם זה אומר שאיני מוגנת יותר, רחמנא לצלן, השם מפר הסכמים .. הסכמים שאני כתבתי והגיתי. זה לא פייר. אל דאגה גם לי יש את הקליפה הזו. לא ניצלתי ממנה.
 
בכלל, אומרים שכשנגיע למעלה, נושלך כולנו לגהנום. אין מה לעשות. הגהנום הוא זכות. אבל למה זה ירגיש גהנום, כי פתאום נוצף בעודף אלוקות וזה ישרוף. מזה אנחנו בורחים. מהעודף אלוקות. ובגלל זה השם שומר עלינו בעולם הזה ושם סביב עצמו מסכים.
 
העניין ששם כבר יסיר את המסך, ואנחנו נושלך חיים לבערה המזככת הזאת, ופתאום שיוצתו הקליפות באור מסוג אחר, זה יכאב. לא מכירים את התחושה?
כמו שקרה לי אתמול- התבודדות ששוברת מחיצות מעיקות, ואז מיד לאחריה פתיחת המחשב, האינטרנט מחובר ב"ה, אנחת הקלה נושרת מפי, כאמור אנטי תזה לכל מה שאמרתי להשם עשר דקות לפני זה, מה הבעיה שלי בדיוק? לא יכולה לשמור על החיבור הרצוי מאמי, את ( א ב י ט ל )חייבת להפר אותו באיזו שטות?
 
אבל גם החרדים מוצאים לעצמם קליפות מתוחכמות, בשנים האחרונות יש מין טרנד חרדי , הם לוקחים שירים חסרי קדושה לחלוטין, צביקה פיק , אילנה אביטל ועוד, והופכים אותם לשירי קודש.
 
לטעמי זו אכלה קליפה. הזרקת תרבות חילונית הישר לעורקים. אני וחברותי ישבנו בחתונה חרדית, וכל עברנו החילוני צף ועלה. שיר חילוני , אחרי שיר חילוני. בתרגום חרדי. וגם הביטלס, יון וכל השאר כנעימות.
 
" בשביל מה זרקתי ושברתי את כל הדיסקים של פוליקר?" קוננה אחת מאיתנו.
 
עד לשם לא הרחקתי לכת. כלומר, את הדיסקים לא שברתי, את הראש כן. והקטע שהם נוהים אחרי מה שהם מבקשים שאנחנו – החוזרים בתשובה- נשכח. המשיכה שלהם אל האסור מתוחכמת מאד.
 
תנועת חב"ד לעומת זאת היא תמיד בשילוב ודיאלוג . אין צביעות. וביום ד' הם יחגגו את י"ט בכסלו, ראש השנה החסידי.
 
הנה הזדמנות טובה לצאת רגע מתוך הקליפות. כי בואו ונודה בזה, חמש וחצי רגעים מחוץ לקליפות, זה קצת יותר מידי עבור רובנו. התרגלנו לחיות בתוך הסתרים.

 

 

 

 

 

7 תגובות

  1. שלום אביטל

    איך זה יכול להיות שהעם ראו את הקולות ובכל זאת לא הפסיקו להטריד את משה? חזו בניסים ובכל זאת היו מלאי תלונות.

    שאלה תשובה
    תשובה פשוטה

    אי אפשר להאמין לאדם אחד שראה
    אפילו שמו משה
    חוכמתו של משה הייתה שלקח איתו אנשים שתמורת תפקידים שנתן להם בקהילה
    אישרו את מה ״שראה״
    זוהי חכמתו הגדולה של המנהיג משה שידע איך לאחד את הערב רב תחת עמוד האש ועמוד הענן שלו

    • גם הם ראו, לא רק הוא. יכול להיות שהערב רב השפיע, זה נכון.

      וגדולתו של משה בכך שתמיד היה מופנה כלפי מעלה. והרי נאמר שהיה ענו מכל אדם. בביטול מוחלט להשם.

      לא רצה סמכויות, רק ראה מטרה, ורצון אלוקי.

      מנהיג כזה לא יהייה. אלא אם כן יגיע משיח. והוא יגיע. כרגע מסתפקת בעקב שלו. וגם זה לא בנמצא.

      תודה על תגובתך.

  2. אכן תנועת חב"ד תמיד בשלוב ובדיאלוג
    אין דומה לה באהבת ישראל
    ובפתיחות הזאת לקבל כל יהודי כפי שהוא

  3. טובה גרטנר

    היי אביטל
    מענין מה את ובעלך עוד דיברתם, אני מאוד אוהבת שיחות שמתחילות מנושא משותף ואז מגיעים לדבר עצמו, למה שלא דיברנו עליו ורק דרך נושאים אחרים אפשר להמשיך לדבר, כל פעם שמצליח לי עם בעלי להמיק דרך נושאים אחרים אני גאה בעצמי .
    לגבי ניסים אני סוגרת עם לצאת עם הקליפות, אין לי מושג מה אחרים על עצמי אני יכולה לומר שזה מאוד קשה לי….אני חיה בתוך הסתרים… וקוראת לזה הרגלים , ומוכנה לשיחות נפש עם בעלי.
    להתראות טובה

    • היי טובה, אוהבת את הכנות שבך.
      כמוני כמוך. הסתרים על הסתרים.

      בחסידות אומרים שמה שמפריע לך אצל השני, מתחיל בך. אז שם תתקן. וכך גם עם העולם.

      כלומר לך על לתקן, במקום כל השאר.

      והתיקון נוגע בהמון כאבים והתבוננות.

      לכן נמנעים. ובאשר לבעלי, זאת תנועה בלתי פוסקת של דיונים.

      והכל בתוכה, שתיקות, מילים ועוד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת