בננות - בלוגים / / מדממת אל תוך דמותה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מדממת אל תוך דמותה

 

גם אימי הייתה יפה ומפוסלת,
 שבירה ומרוסנת ,
תאבת חיים ומזימה,
אפופת  שדיים וחסודה .
המכונית נוסעת
ומן המושבים עולה ריח של אבן 
 את  נוהגת ומלהגת ,
מלהגת ונוהגת ,
שפתייך מתבוססות בלובן צווארה,
עינייך רוקדות למשמע קולה ,
גם אימי ברחה כשקראתי בשמה.
ערפד מיומן מסיט את כף רגלך מן הדוושה ,
גם אימי אהבה גם כשלא אהבה .
את מתנגשת במראה
ומדממת אל תוך דמותה .
  

 

9 תגובות

  1. וואו.
    השיר הזה מאוד תפס אותי, שאב אותי פנימה לתוך המכונית המתרסקת.
    אני קורא אותו כדיבור פנימי בין שתי דמויות באותה אישה, המתעמתות עם דמות האם. אבל אולי אני טועה.

  2. אילנה גרף

    מאד יפה. לי זה מזכיר את מה שאומרים שאת לא יכולה לברוח מדמות האם שנמצאת בך גם אין אהבה ביניכן. אני רואה את אימי בתוכי לפעמים , כמה שאני לא מנסה לברוח מזה ולא להיות כמוה (חוץ ממראה פיזי די זהה גם גם)

    • אורה ניזר

      אביטל, שיר חזק הדימום הזה, אנחנו רוצות להיות שונות מאמותינו, ייחודיות לעצמנו, גם אם האם היתה טובה. מחפשות את השוני בינינו.ופעמים רבות אם לא אנחנו אז אחרים מוצאים בנו את אמא שלנו,וכן זה מתסכל שאין לאן לברוח.

      • זה מאד מעניין מה שאת ואילנה אומרות . אני תמיד חשתי שאבי מדבר מפי והשיר נכתב בהקשר אחר אבל כנראה שאני קצת מכחישה את האם – אימי שבתוכי וזה בלט כאן.
        תודה שהגבתן חברות למסע אם- בת .

  3. מבטא יחס-קשר בת אמא באופן חזק ביותר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת