בננות - בלוגים / / שיעבוד מיצרים עוד פה, כולל הבשר והמטעמים.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

שיעבוד מיצרים עוד פה, כולל הבשר והמטעמים.

 

 

לא בטוחה שיצאנו ממצרים , לא בטוחה בכלל.
מיצרים זה אומר סיר הבשר חברים. כי הרי רק חמישית יצאו ממצרים השאר העדיפו את סיר הבשר על פני המדבר.
 
והיום אותו דבר, אותו דבר.
 
מי היה מאמין שפעם הייתה פה צנע והיום אנחנו משועבדים לפוליטקאים מושחתים ,לפלזמה , למכונית , לדור הרביעי והחמישי , לחופשות סקי .
 
והכי קל לנו להאשים את הילדים ולומר : " הם מבקשים, הם מבקשים." איך לא ניתן להם את מה שכולם מבקשים..

"

אנחנו במצרים חברים, אנחנו הרי נמכור את כל מה שיש לנו אהבות, אדמות , ובלבד שנחיה תחת עץ התמר בתחושה שהכל עוד לפנינו. אבל הכל קצת ניגמר.

עוד מעט נחסל את משאבי הטבע , האנטיביוטיקה כבר לא מועילה ומי רוצה להאריך חיים אחרי טיפולים כימותרפיים שקיבלנו כתוצאה מאיזה זיהום אויר קטנטן .
 
למי אכפת מדור ההמשך , שימותו בארץ חרבה בלי קרקע אחת לרפואה . שימותו עכשיו אנחנו נותנים להם הכל ואחר כך ..מה אמרת מה אימא חביבה?

את סיר הבשר אני רוצה, זה מה שאמרת" נשמה" שדואגת לפרי בטנה.
 
ואתמול הייתי בערב שיווקי מין מיני מדגם שנערך למגזר החרדי וגם שם חביבי, גם שם אנשים ישנים בעמידה. פוקס כבר כבשה את בני -ברק בני ישיבות תמימים לובשים חוצות לבנות של רלף לורן או טומי . נשים מסתובבות בפאות ארוכות שגולשות להן על הגב ומדגדגות את הישבן ותודה שהבאת אותנו עד לכאן.

ויש כאלה שטוענים שהם צנועים , בתיהם הומים בילדים אך אוי להם אם הביאו יותר בנות מבנים. כי אז גוועלד מה יהיה עם השידוכים והדירות לבעלים העתידים. אבל כלפי חוץ מסכת ההסתפקות במועט שולטת והלשון מלקקת לגבירים הרמים ששולטים בבני ברק ביד רמה והגועל נמשך ואין פוצה פה ותיפול דממה . הכל בשם אלוקי המצרים שלא נטשנו משום מה.
        
הבט בנו, אנחנו הקטנים שעזבנו משרות מבטיחות על מנת להתקרב אליך אלוקים. אנחנו הקטנים מתחננים , שים קץ לשעבוד הדוחה הזה. לא רוצה את מיצרים , רוצה את שלי. את חלקת האלוקים הקטנה שהענקת לו , לה , לי.
 
                          רוצה רק אותה ואת קרבתך!
 
 

 

 

9 תגובות

  1. ובגלל זה אביטל, אנחנו עדיין הולכים במדבר, סובב סובב, ולא נגיע לעולם…

    • נגיע , נגיע, נגיע . אבל למה בדרך הקשה , דרך האבנים , החצץ והמחלות? בתור אדם מאמין אני מאמינה שנוושע למרות שבתכלס אין לנו עוד יותר מחמישים שנה לפי הערכות כל המומחים.אז כרגיל המוצא לא יהיה צפוי והלוואי ויהיה נעים.
      גם אל גור טוען כך שלא המצאתי כלום. אנחנו בזבזנים בצורה חולנית .

  2. באמת תמיד נראה לי מבחוץ שאצל החרדים המירוץ הזה לא קיים.
    לפעמים אני חושבת לעבור לאיזו זולה בהרים, לאפות פיתות על הטאבון עם הילדים, לגדל איתם ערוגת גזר ועץ תפוזים.
    פי אלף יותר חינוכי
    אם כבר מאשימים את הילדים בהחלטות.
    אבל מה אומר לך, לא נעים להודות, החיים הרבה יותר נוחים כשמישהו אחר אופה לי את הפיתות.

    • צודקת, אבל לפחות לחשוב יותר בקטן. 2 מכוניות למשפחה במקום 4 ובהמשך אולי אחת . נדמה לי שבהולנד רוכבים על אופניים אבל זה באמת חזון לעתיד.

    • ובקשר לחרדים ..קיים גם קיים כבר כתבתי כבר על השפעו הקפטיליזם עליהם בפוסט שמתייחס למהפכת שנות השישים. ולדעתי בתור חוזרת בתשובה אני יותר מחוסנת מהם . אני יודעת ממה אני רוצה לברוח והם יודעים הכל בתאוריה . ההכנה שלהם לחיי העולם הזה מנימאלית ולכן שהמבול שוטף הם נגררים אם כי לאט .

      אבל גם זה לא בטוח כי עכשיו הרבה יצאו לעבוד ברחובות בני ברק מלאים ב4 על 4 תאמיני או לא. נראה לי שבעסקים הם כרישים לא קטנים.

  3. רונית בר-לביא

    אין לנו להלין אלא על עצמנו,
    שכל אחד יעשה מה שהוא מסוגל,
    שיתחיל מהבועה של עצמו.

    זה נעשה נורא פופולרי לאחרונה להגיד למה המצב כל כך גרוע, למה אנחנו צעד לפני חורבן שלם,
    זה כנראה נכון, האנושות יודעת להרגיש את המצוקה שלה.

    העבודה היא עצמית.

  4. המוות הוא היועץ הנאמן היחיד למסובין על סיר הבשר, אבל הם לא מקשיבים לו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת