בננות - בלוגים / / אחרי המבול
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

אחרי המבול

 

 

 

 אז מה היה לנו השבוע ובכלל בכל פרק הזמן הזה, הרבה הרבה משפחת גרוס, כאן בסיטי, נדרשנו להרבה תפילות, מכוניות שבתוכם רמקולים מהדהדים, עברו ברחובות ועודדו אנשים לצאת לתפילות המוניות.

הרבה משפחת גרוס, לאבד שתי ילדות מקסימות  ולשמוח שהשנים הנותרים חוזרים אט, אט להכרה, לצהול על כל לחיצה יד רפה שהם מעבירים אליך, זרם דק ומחייה, שתהייה הלחיצה  רפויה או חזקה, רק שנדע… נקבל אות, כל זה בהחלט נותר פרופורציות אחרות לחיים האלה.

גם שלי, שגם אני כמו כולם רוצה עכשיו ומהר, לא לחכות דקה. שגם לי יש  תרוצים ללמה אני כה לחוצה. אם כי מצאתי בעיתון חרדי סיפור שמתאר  עקרת בית אחת, שכתבה שהיא מוצאת את עצמה בוכה על עצמה בלילות, תינוקת בריאה חבוקה בין זרועותיה, והיא בכפיות טובה איומה, מגלגלת על עצמה  רחמים אינסופים, למשל על תחושת חוסר מיצוי עצמי, דברים אנוכים כאלה, כשברקע נשמעות כותרות זועתיות.

ומנגד היא ביקשה לגיטימציה לכך שכן מותר גם לך- לה- להתפלל גם על הקטנות, זה בסדר, נשלחה אליה התשובה. 

נשים, אנשים, בגילי המיוחד, ככה נכנה אותו, כמו שמכנים את כלל המאותגרים, אני מתעוררת אט אט, ומגלה בחורות בנות עשרים שחושבות פי אלף יותר מאובזר ובוגר ממני, מה שמבדיל הוא אולי ניסיון, אני חוששת שהלקות בה לקיתי גרמה לתהליכים מובנים מאליו להתעכב באופן הכי מגוחך שיש, ואולי היו אלה גם טראומות שונות ומשונות שנדבקו אליהן.

אני יודעת שהכל משמיים, אכן כן, כי כך גם טענו האחרים. ראה מה שנכתב למעלה, שעומדים בניסיונות פי אלף יותר קשים. 

ואולי התעורר הצורך הזה למהר, כשכמו תמיד, כידוע כלום לא יעזור לי, קב"ה בכבודו ובעצמו יקבע את המהלכים, אני בשלי, אולי כי חן הנעורים הולך ומתנדף.

וכאן נעבור לנושא נוסף, הגעתי למסקנה הלא ברורה מאליו, אנשים לא משתנים, רובם- או לפחות חלקם הגדול-  מתקשה בזה, זה לא שהמבוגרים הופכים למיושנים, מדובר בטעות מיסרת, הם פשוט נשארים מי שהם היו, ומה שלא עומד לצידם יותר הוא החן הזה, שגם אני מחפשת כשאני מגיעה להרצאות של חוזרים בתשובה, לדעת שאנחנו סוחפים אותו אחרינו. והנה הוא בא. הלוואי שישתחרר כבר מהתלות בגיל, נו די, מספיק!

ונוח מצא חן בעייני השם. תשבו על זה, איזו זכות, והוא לא היה כזה צעיר.

אחרי המבול אנחנו ניצבים ומה קורה עכשיו?

 

 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת