תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
יש טריגר לכתיבת פוסט זה: טרול אומלל קרא לי מתלקקת באחד הפוסטים אליהם הגבתי.
טרול אחר: כינה אותי מתחרדת וסקטורילית.
על התגובה השניה חשבתי כי ניסיתי להעמיד את עצמי מול הציבור הכותב כאן שאולי באמת חושב כך.
הראשונה נראתה לי מטופשת.
אני הכל חוץ ממתלקקת.
על כל במה אפשרית אני כותבת את דעותי הלא שגרתיות, ומאחר וכאן אני בין הדתיות היחידות באתר הזה זה גורם הרבה פעמים לנידוי מסוים.
חשבתי על התגובה השניה אפילו שהייתה טרולית, משום שכולנו רוצים דוס מחמד, הדוס הלא מחמד מאיים, ואולי כדאי לי קצת פחות להתלהב כי זה מאיים.
אז שקלתי.
מצד שני אנשים כותבים ומגיבים חופשי נגד בורא עולם ומאמיניו ואני רואה אותו ואותם קצת אחרת, אבל בכל זאת נקודה למחשבה.
יש דברים ברורים וגלויים.
למשל כתבתי שיר בשם: מלך מלכי המלכים והוא זכה למיעוט זעום של כניסות.
אם אדם חילוני היה כותב כותרת כזאת, היו יותר כניסות.
בענין הזה קצת קשה לי.
עוזי חיטמן ז"ל הלחין שיר מופלא בשם 'אדון עולם' השיר נכתב בשנת 76 והושמע בפסטיבל הזמר החסידי ומאז הפך ללהיט שמושמע גם בבתי כנסת בכל רחבי העולם.
לדעתי הסיבה הגורפת להצלחה נעוצה בכך שהמחבר הוא איש חילוני בעל קרבה למקורות.
אם המחבר היה איש חרדי , הציבור החילוני לא היה יודע על השיר.
מאז שחזרתי בתשובה אני מאזינה לעשרות שירים דתיים מופלאים שהולחנו על ידי גורמים חרדים וכנראה שמאחר וקיים פחד מהשפעה של ציבור א' על ציבור ב' לא שמעתם עליהם.
הכל כאמור שונה כשהכותב הינו גבר חילוני שנשען על בית- אבא לו מותר.
בסך הכל אני מרוצה מכך שיש לי בלוג רק שונאת ללכת על בייצים.
אני יודעת שמה שכתבתי לא ישנה הרבה, אנחנו כאלה, נחמד שלפחות פרקתי את זה.בשביל זה יש בלוג.
ועבורי הבלוג גם משמש כמעבדה למרות שרבים מתנגדים לזה, אבל כך אני רואה אותו.
ולכן קצת קשה לי שעל חומרים כאילו פרובוקטיבים אני זוכה לתגובות והפוך לא.או תלוי .
כאילו הנה לדוסית יש סוד.
אבל אני כמו כולם.
הייתי כאן ושם ויש לי משם ולאט לאט יותר מכאן מאשר משם. אבל השם תמיד כאן.
זה מזכיר לי שכשהייתי קטנה הייתי מאד שנואה , כי תמיד הלכתי נגד מלכת הכיתה והגברברים השולטים שמציעים לה חברות, ולמרות שהייתי קטנה רזה ורחפנית, לא פחדתי לפתוח עליהם פה.
וכך במהלך חיי אנשים הופתעו מכך שאני בעלת החזות העדינה וחסרת הקורדינציה מעיזה לדבר ואויבי כינו אותי: מישהי שחיבת להיות מיוחדת.
גיליתי שכשאתה עומד על דעתך, שומר על צביונך ועוד, אנשים סבורים שמשהו לא בסדר אצלך : למה אתה חייב להיות מיוחד?
אחר כך בגיל מבוגר יותר שמעתי הרצאה שלקוחה מתוך ספרו של הרב דסלר : שהדרך להגיע ללב של משהו זה למצוא את הדומה ולהתעניין במה שחשוב לו.
ובכן לקחתי את עצתו של הרב דסלר.
ואני מתאמנת.
שבוע טוב .
============================================================
נ.ב
תגובות טרוליות ימחקו מיד. ההתיחסות לטרולים הייתה כטריגר לכתיבה .בעיניי אתם חסרי פנים, פחדנים ומתועבים.
קל לכם לתקוף את מי שחושף את עורו החשוף בעוד אתם מסתתרים ,ולכן הכינוי קרציה תפור עליכם.
אביטל תמשיכי לכתוב את דעותיך ויצירותיך המיוחדות תמחקי המיותר ואל תחפשי סיבות הן רבות, אני פרסמתי שיר שלדעתי מצוין והיו מעט תגובות ואחד פחות טוב להבנתי והמון תגובות אז מה בגלל שאני יבנאלית לשעבר? בגלל שאני מחייכת בתמונה?או שלא, לפוסטים דינמיקה משלהם ואין לדעת וזה גם לא חשוב לדעתי, וכמו שלא יודעים אם ספר או שיר יצליח מראש כך זה פה
חני אני סוגרת את המחשב ואמשיך להגיב מחר.
אך לא אני חוששת שיש הבדל בין יבניאלית לשעבר לאבחנות אחרות.
ונכון שלא יודעים מה יפרוץ.
ממש לא!
ובכל זאת יש כותרות שאני יודעת כמעט בבטחה שיהוו בעיה.
או מאמרים שאם אני כותבת זה פחות פופולרי מאשר איש בעל עמדות חילוניות, אותן מילים כמעט בדיוק יתפרשו אחרת.
מפיו או מפי.
זה מפריע ?
כן.
ובקשר כתיבה , אכתוב בטח.
ותודה ושבוע נפלא.
לטרול שכינה אותך מתחרדת וסקטורילית קוראים אהוד פדרמן אם אינני טועה
ליוסי מחרחר הריבים ההולך רכיל ומוציא דיבתי רעה !
אם היית אדם מאמין היית יודע שהעושה מעשים כאלה דינו כרת !
ולגופה של השמצה – את מה שיש לי להגיד אני אומר תחת שמי
ומעולם לא כתבתי את הדברים שאתה מיחס לי.
ולאביטל – אבקשך למחוק את תגובתו של יוסי בהתאם להבטחתך למחוק תגובות טרוליות
למיטב זכרוני כתבת את זה בשמך המלא.
הוסתפתי 'אם אינני טועה'. (אם טעיתי אתך הסליחה,אך לא נראה לי). אם אביטל לא מחקה את אותה תבובה,היא יכולה לאמת ולראות מי חתום עליה.
כמה מתאים לך דין כרת!
יוסי אני חוששת שאהוד צודק, זה היה פוסט אצל יוסף עוזר , ואני ואהוד התחככחנו, אך התגובה הזאת הייתה אנונימית, וגם אם כן , החפץ חיים טוען שהלשנה היא גם סוג של לשון הרע.
כך שבכל מקרה , זאת תגובה מיותרת.
אהוד לא מחקתי כי פחדתי שימחקו כל התגובות אך מקווה שתגובתי מספקת.
אם כך טעיתי וקבלו נא את התנצלותי.
קבלתי ושנחיה בטוב.
יוסי, מודה ועוזב ירוחם
ואת דיני הכרת, מה לעשות, קבעה ההלכה היהודית ולא אני
אביטל, אני מודה לך שהעמדת דברים על דיוקם
שלום אביטל
נדמה לי שאת לא מפרשת נכון את העובדות
השיר של עוזי חיטמן הושר והוצג בפסטיבל הזמר החסידי שהיה מאד מאד פופולרי בזמנו הוא שודר בערוץ היחידי בטלויזיה וצפו בו כל בית ישראל (בעיקר חילןנים)
ובקשר לכניסות, אני מניח שלרוב הכותבים יש קהל קבוע של קוראים והיתר הם קוראים מזדמנים או כאלה (גם אני בתוכם) שכשרואים שיש "אקשן" נכנסים לראות "על מה הרעש".
בהצלחה
גיורא
זה מה שאמרתי, כשחילוני שר זה פחות מאיים, למרות שהמקורות הם של כולנו, ורוצים לשמוע אותם מושרים, אחרת השירים לא היו הופכים לעל- זמנים.
אבל יש מי שמונע אותם ובכוונה.
טיפשות ?
כן.
וגם מעבר לזה.
כל – טוב.
בעניין התגובות, אביטל – לדעתי זה הרבה יותר מורכב. גם תגובה אנונימית היא לגיטימית בעיני – אבל אם היא פוגעת – פשוט תמחקי. אין לנו שליטה על מה שאחרים כותבים ולא חשוב מה מניעיהם וזכותם לא ליהות מכונים 'טרולים' אפילו אם מה שהם כותבים לא תמיד יפה.
לי יש אבחנה נוספת – שקשורה לטבע האדם. יש לי, למשל, פוסטים עם 550 כניסות (זה הבלוג סופר, לא אני…) ו…שלוש תגובות.
בעניין הזה – שמתי לב שיש איזו התלקקות דווקא בתגובות הרבות שזוכים להם כמה מכותבי הבלוג ה"פופלאריים" כאן וכלל לא חשוב מה הם כותבים. במילים אחרות, יש הרבה תגובות שהן חנופה ברורה וזה מוציא את החשק לקרוא.
אבל כמובן אסור לשכוח – זה רק בלוג, אז אל תקחי ללב.
עדנה
מעולם לא נכנסו אלי חמש מאות וחמישים איש ברצף.
אולי כי איני כותבת ידועה וגם בגלל מה שנלווה עלי תמיד להוכיח את עצמי תמיד מחדש למרות שאני די ותיקה כאן.
מה שכן כתבתי לפני למעלה משנה פוסט על אתיופים היו לו 75 כניסות זהו.
ופתאום תוך כמה חודשים זה עלה במאות כניסות .
אולי דרך גןגל הגיעו אליו?
הוא הפך להיות הפוסט המוביל אצלי.
דבר מפתיע כשלעצמו ואולי גם מעיד על כך שלמרות שגם זאת בעיה שמטשטשים אותה, היא חיה ובועטת.
באשר לחנופה.
יש כאן אנשים שמכירים זה את זה ולכן מוצאים לנכון לעודד חבר.
ועוד.
אני הפוכה, יותר בקורתית כלפי מכרי, על מנת לא להטעות.
אבל זאת אני.
וגם בגישה שלי יש פסול.
אין ספק שלא כל תגובה היא תמיד באה מהמקום הנכון.
כל- טוב.
אביטל יקרה
כמה שיחות נפש היו לנו על זה הא? :)המשיכי להאמין בעקרונותייך,
לצערינו, טרולים ישנם. גם בפניהם יש האפשרות להגיב. זו עדיין זכותם. מה לעשות… אני מניחה שכמעט כל בלוגר/ית נפגעו מאיזושהי תגובה כלשהי בזמן כלשהו ממגיב/ה מזוהה או לא.
איך הסלנג של החבר'ה שלי מעודד? צמצמי, אחותי. צמצמי. (והמהדרין מוסיפים – דפדפי אחותי, דפדפי…)
ביום חמישי הקרוב,
אם ירצה השם, כשניפגש אצל הרב היקר שלי הוא יוכל לתת לך עצה פשוטה כיצד להתמודד כמו שהוא נתן לי:
משהו כמו:
"תודה שהנושא מעניין אותך"
(כמעט בכיתי לו מול הפנים כשנפגעתי מהפוסט שפרסמתי על פרשת מפקד חיל הים)
הרב היקר שלי מקבל אישה "דעתנית" :)שכמוני, חוזרת בתשובה שכמוני, מוסיקאית שכמוני ועוד כל מיני "כמוני שכאלה". הוא מבין לליבי, לנפשי ולנשמתי.
מקווה לראות אותך בקרוב,
גלית
ב"ה ניפגש ונדבר על הכל.
נראה לי שפנים אל פנים הכל נראה אחרת.
מתגעגעת אחותי.
אביטל
אביטל, שלום לך. בעניין תחושתך לגבי תגובות פוגעניות, אני מזדהה. מותר לבקר, לא לפגוע. לגבי החלק האחר, שבו את טוענת שאילו חילוני היה כותב שיר הנושא כותרת כ'מלך מלכי המלכים' היו לו יותר כניסות/תגובות: אינני מסכימה. זה כמובן הרבה יותר מורכב. לא ניתן לבוא לקוראים בטענות על העדפה, טעם, עניין וצורך או אי צורך להגיב. לו ידענו את 'הנוסחה' היה לנו יותר פשוט. יש אולי יודעי ח"ן שכן יודעים…
ולהפרכת התיזה שלך, רק דוגמית: בשנתיים (?) האחרונות פרץ השיר המופלא 'אנא בכוח' של עובדיה חממה והתחבב על הרבה מאוד מאזינים. אני הייתי מהופנטת משמיעה ראשונה ומסתבר שכמוני עוד אלפים! חממה, אם אינני טועה, לא בדיוק 'חילוני'. האמת, גם לא ממש מעניין אותי לאן "לשייך" אותו. הוא פשוט הלחין ומבצע (עם אחרים) טקסט מופלא (קבלי, אם אינני טועה), והתוצאה מופלאה. בין מאזיניו הרבה 'חילוניים', אז איך הוא זכה בכ"כ הרבה 'כניסות'? ומדוע זמרים-יוצרים אחרים נשארים ב'גטו' שלהם ואינם פורצים?
ולגבי הראייה הסקטוריאלית והפחד מפני 'המחנה האחר': הם קיימים בשני המחנות, אהדדי!! בי אני מניחה, יש שיראו במחנה החרדי 'תינוקת שנשבתה' חרף חיבורי העמוק למקורות, אז מה, היה עוזר לי?
מאחלת לך להמשיך בדרכך "ללא מורא וללא משוא פנים".
תודה תלמה.
האמת שכשהשיר: אנא בכח פרץ והוא גם להיט המלחין התראיןלעיתון חרדי וסיפר שהוא המום!
הוא ניסה לפרוץ עם עוד המון שירים וכנראה מה שעבד היה השילוב של זמרים חילונים.
שמעתי עוד המון דוגמאות כאלה.
האמיני לי שאני כותבת אחרי בדיקה מדוקדקת של הנושא.
קריאת מאמרים ושיחות עם דתיים, חרדים חוזרים בתשובה ועוזבים.
ואני כותבת את זה אחרי המון פוסטים בסגנון והתיעצויות עם חברים ומכרים ומי לא.
כמו שאומרים: אל תשפוט אדם עד שתעמוד במקומו.
זה לא שאת שיפוטית חלילה!
שבוע- טוב.
אביטל היקרה, זה שאת כותבת שמה שעבד זה ששולבו כמה זמרים חילוניים (באמת? לא ידעתי) מגמד את ההשג הנפלא של חממה!! למי אכפת לאן משתייכים זמרי הליווי? הוא יזם, הלחין, מבצע, שומעים את קולו כמוביל מעל כולם, השיר מדהים, למה לחפש בקטנות סיבות לא רלבנטיות? כשמשהו טוב, הוא טוב!!! וזה מה שקובע לדעתי. הלוואי עוד שירים מופלאים כאלה. ממש לא יהיה אכפת לי לאיזה זרם, מפלגה, דת ומין משתייכים היוצרים-מבצעים.
את צודקת.ממש לא.
יש שיר מופלא בשם: תפילה לעני כי יעטוף
ולפני השם ישפוך שיחו.
זה שיר שאני ובנותי בוכות ממנו ומהללחן שלו אין לי מושג אם משמיעים אותו ברדיו חילוני.
או השיר: רחם. רחם ה' אלוקינו.
שהחרדים משמעים בדרך כלל אחרי ארועים עצובים.
אלו שירים שמצמררים אותי.
כדי לפרוץ להשמעות נדרש ממך המון , זה לא נדרש תמיד מכל בוגר כוכב נולד ושות.
אבל טוב.
רק הצגתי תמונה מתחום אחד , כי אני לא מהשותקות.
כמו שגלית אמרה.
עתה הוקל לי.
אביטל, גם ברדיו החילוני, יש רבים וחלקם טובים, שאין להם סיכוי קלוש להישמע!! והדברים ידועים. לפרוץ קשה בכל מקום ובכל תחום.
שמחתי שכתבת שהוקל לך. מטרה אחת כבר הושגה. דיינו.
מאד קשה לפרוץ, אבל רוב הפורצים את הפרץ הם לא מבית ספרינו.
אבל זאת הייתה רק דוגמית כללית.אני סובלת מזה בשני הכיוונים ועל כך אולי בהמשך.
אם כי זה לא ממש סבל, יותר בחירה.
לא יותר.נו טוב עברנו.
רק טוב.
אנא בכוח של חממה הוא שיר מדהים, גם אני התהפנטתי עליו מיד כששמעתי. ומה זה מעניין בכלל אם הוא חילוני או דתי? השאלה הזאת בכלל לא עלתה בדעתי עד לרגע זה שבו אתן מעלות את הסוגיה. השיר, הלחן, הקול שלו מדהימים ושובים את הלב. כל השאר לא שייך לעניין.
נכון, אבל יש עוד שירים מדהימים שפשוט לא מניחים להם לפרוץ.
על' אנא בכח' אין חולק.
הוא אשר ניסיתי לומר, גבריאלה.
מה שעבד, אביטל, זה התדר הרוחני הגבוה של הפיוט "אנא בכוח" והמוסיקה המופלאה זה נכנס היישר לווריד הנשמה. אל יאוש אביטל המשיכי בדרכך זו ביושרה ובלי משוא פנים. את באמת מיוחדת!
את יודעת כמה פופולרי הדיסק של התיקון הכללי גם בקרב חילוניים אפילו בשוק זה מושמע . כששיר צריך לפרוץ הוא ממלא שליחותו ופורץ כחלק מתכנית אלוהית וכנגד כל הסיכויים, אביטל. נסתרות ונפלאות דרכי האל
ילכו חרדים ויעסקו בעולמה של תורה.
הוא רחב דיו.
שלא יעסקו בעינייני חילוניים (בנפרד מעניני חולין,כמובן)
ולהיפך.
והספרות היום היא חילונית.
מי שרוצה לעסוק בספרות שהקשרה חילוני,שיקבל את חוקיה.
עולם הפיוט,האגדה התלמודית,והפסיקה הוא רחב דיו,גם לנשים,אגב.
העובדה שההעום החרדי דוחה אוריינות נשית היא עניין שצריך להיסגר בתוך המחנה.
הפתרון של בלוג לאשה דתית בהקשר חילוני,הוא בעייתי מ ר א ש.
תגובה מרושעת ונוטפת גזענות
מה כאן מרושע וגזעני?
דווקא יש כותבות חרדיות, אבל לא לטעמי, אבל לא זה העניין.
אני חושבת שהתגובה כנה , כי היא מיצגת משהו.
כלומר באמת חרדים תפקידם ללמוד תורה.
ותפקידי מעל הכל לגדל ילדים טובים, כי בחרתי להביאם לעולם.
ובאמת יש כאן בלבול, שאני כאן ולא מהווה רוב ואז חושדים בי ברצון למשוך צומי, שלא בזה העניין, אבל טוב.
זזתי.
חנה קודם כל תודה על שתי התגובות.
המצב כיום הוא שיש המון זמרים חרדים וגם חוזרים בתשובה שמתדפקים על שערי גלגל"צ מה שלא היה פעם.
ותראי כל כך הרבה דפיקות אז לבסוף חיבים לפתוח סדק.
ויש צמאון אדיר. וכבר ניתנה הנבואה שיהיה צמאון לא ללחם אלא לדברי ה' .
ואנו בימים האלה.
יש צמאון , גם למוסיקה הזאת.
צמאון אדיר.
פתאום משמיעים אותם בחופות חילוניות ועוד.
אבל קימים גורמים שנלחמים נגד זה.
ברור לי שהם יכשלו , אך תפקידי לחשוף אותם במקצת.
וגם תפקידו של כל מי שמודע לכך. לא להעלים עין ולהדחיק.
כל- טוב
אביטל, מעניין ומרגש הציטוט של הרב דרסלר, ונזכרתי גם בהקשר של מה שכתבת, הדיון בעניין הבחירה אצל הרמח"ל. את תכתבי את מה שאת צריכה ובוחרת לכתוב. גילוי פנים ידידתי.
תודה סיגל על שהזכרת לי את הרמח"ל .
כדי להרגע תמיד מומלץ לקראו.
והדבר הבא הוא: מכתב מאליהו של הרב דסלר.
גם אותו ארצה לרכוש.
כל -טוב.
מדהים שכתבת על מכתב מאליהו, כי קראתי אותו ואת 'דרך השם' במקביל.
את חייבת לקרוא אותו.
קראתי ואחזור אליו , זה מדהים ואני ממליצה לך גם על 'דעת תבונות'של הרמח"ל שהוא בכלל בלתי נתפש מבחינת העומק ומה שמסתתר.
את חיבת לקרוא.כל מילה מגמדת.
הי אביטל. ממליצה לך בחום להנות ממה שטוב לך כאן ולהתעלם ממי שמנסה לפגוע. בבלוגיה יש טרולים שהם נגד כל מה שהם יכולים להצטחצח עליו וזהו. הדרך הנכונה היא להתעלם. אני באופן אישי שאפילו ללא בלוג מידי פעם נתקלת בעויינות, פשוט מעניקה להם שמות חיבה ומתקשקשת איתם. לא מפריע לי. מאחורי כל טרול נמצא אדם עם בעיה, ולי יש זמן לעשות עליו תחקיר דרך המילים. בת'כלס זה די מאלף. עבורך זה בוודאי מעייף. אז פשוט להתעלם. לדעתי,פוסט לכבודם זו הזנת הכוח שלהם. מבחינתם הם הצליחו,עדיף לא להתעסק בהם ולהמשיך בשלך.
בהצלחה,
סיגל
תודה סיגל המתוקה, את קרן אור כאן.
גם בעלי אומר כמוך על הנושא הנדון.
אבל בכל זאת אני כותבת ונראה לי שאחרים היו מתיאשים .
תודה ורק טוב.
כולי תפילה.
חוה כהן פנחס, אדמיאל קוסמן,אנשי משיב הרוח (http://www.mashiv.org.il/html/1/1.php ) כולם יהודים טובים שומרי מצוות שדתיותם אינה איכותם היחידה. כולם מוערכים בעולם הספרות! אלו שמות ספורים מתוך אסוציאציה ראשונית של יוצרים שדתיותם אינה מפריעה לכשרונם לקבל הכרה. וכמובן שיש נוספים (ולא נעמי רגן ושו"ת שזו סאגה אחרת).
וכמו שהתחלת את הפוסט שלך אביטל. אני לא יודעת אבל יש טריגר לכתיבת…
גם אני לא יודע אבל יש טריגר גם לכתיבת התגובות אליך…. אלו שמעצבנות אותך ושאת נוטה לדחות בתואנת טרוליות.
האני לא יודעת הזה, שכתבת ללא מודעות הוא המשפט הנבון ביותר שכתבת .
כל אלו שמניתי הם אנשים דתיים שכתיבתם היא מתוך עולמם. למיטב ידיעתי אף אחד אינו כופר בכשרונם וההערכה אליהם גבוהה גם בעולם החילוני וגם בקרב הקוראים המיומנים. אין להם צורך מתמיד להאבק על הכרה, ודתיותם מעולם לא היוותה מכשול בפני כשרונם או האותנטיות שלהם.
נסי לחשוב ביושרה עם עצמך. יתכן שיש סיבה אחרת, שאינה קנאה, לתגובות כלפיך? יתכן שמשהו בך, מתוך האישיות שלך או ההתנהלות שלך שמעורר את התגובות? (ולא יקירתי זה לא בעיית האותנטיות, כל מי שכותב כאן הוא אותנטי בדרכו ולא לכולם מגיבים ככה).
בניגוד לשטות המוחלטת שכתבה קודמתי ולנוחות שבה (לא צריך להתאמץ להפעיל את גלגלי המוח אם מסווגים כל תגובה ביקורתית כטרולית), האם יתכן שלא כל תגובה היא טרולית או מקורה מתוך קנאה? האם לדעתך יש במה להתקנא?
אביטל, כשאדם מחפש תשובות לשאלות הוא צריך קודם כל לחפש אותן מתוך עצמו. באופן שבו נפגשת התנהגותו גם הפנימית (היומרות והחלומות שלו, אופני הביטוי הרגשי שלו) עם הכשרון שיש (או אין) לו, ועם הציפיות שלו מהעולם, ועם האופן שבו העולם רואה אותו= מבט חיצוני שלעולם אינו זהה לתמונת העולם הפנימית שלו.זה המקום שבו טמונה התשובה למה שאת שואלת.
התשובות לתהיות שלך נמצאות בפנים , לא בשד הדתי ולא בשד העדתי (שאני מקווה שלא תשלפי בתור הצעד הבא להבנה). אם תהיי ישרה ואמיצה לחפש אותן בתוכך אולי תביני ותדעי.
אתה מגיב בלי להזדהות וחשוד עלי.
ואיני מגיבה בשם אחרים .
מה גם שאנשי משיב הרוח הם מיעוט.
וחיים סבתו גאוני בעיניי.
ולכן מצליח. מי שגאוני מצליח אכן כן.
אני לא אמשיך.
מי שהוא עם בורא עולם יצליח כאן או שם.
הצירוף לא יודעת נמחק זה עתה.
זאת הייתה הערת עריכה טובה.
מעבר לזה נמחקה תגובה של טרול עוין נוסף ולכן ממליצה לך לא לבקר כאן.
מאחלת לך כל- טוב.
ראית אביטל? כתבו עלי שכתבתי שטות מוחלטת בלי שאני דתיה…ראית ובאיזו נחרצות סווגו את דעתי? המגיב ממש הפעיל את גלגלי המוח שלו והוא ממש כזה חכם ויודע להפריד בין ביקורת לבין טרול.
אז מה שצריך להסביר לו זה, שברגע שהוא ירצה להעביר ביקורת, כדאי שלא יתחבא מאחורי אנונימיות ורק אז אפשר יהיה לבחון אותו לעומק, כי אני בטוחה שאם אדם היה פונה אלייך בשמו כרוצה לדון איתן על דעותייך ועל כתבייך, הוא היה זוכה להתייחסות מעמיקה מצידך, ובמקום שהמוח יגיב: אופס, טרול…אולי אז היה עם מי לדבר באמת.
תודה סיגל , תגובתו הייתה כה פסדו טיפולית שהיה לי קשה להתעמק בשטויות ברצף.
אין כמוך כבר אמרתי.
ונתעלם.
אביטל
תפיסת עולמך שונה מאוד מתפיסת עולמי. ביקרתי כמה פעמים בפוסטים העוסקים באמונה ולא מצאתי בהם עניין. אומרת בגלוי ובישירות. כן מדברים אלי הפוסטים שלך העוסקים באישי ובאדם. לא הייתי כותבת לך על כך, אבל נראה לי שאת מסמנת פה שאלה. חשוב לי לומר לך שגם אני נזהרת בתכנים שאני מעלה, בשל רגישויות הקשורות לדת, מנהגים ואמונה. יש לי עבודה שמאוד הייתי רוצה לשתף בה, ולצערי, בננות, על אף היותה זירת יוצרים, אינה סביבה חופשית באמת לביטוי מלא. יתכן שהמעצור אצלי, אך הוא בהחלט מונע מהרחשים כאן.
יש גם את הפחד שאינטרנט הוא כלי חשוף מידי , אני מניחה?
אלה המעצורים שלי.
ולא רק כאן גם בכתיבה בכלל.
כי זה תמיד אולי להפנות גב ( באומנות) על מנת לצמוח שזה קצת אנוכי.
ותודה על גילוי הלב שלך , אני מתחברת אליך מהכיוון הזה.
שיש בך הומור וגילוי לב.
זה תנאי בסיסי אצלי.
יש דברים שמדברים אלי יותר ופחות.
אולם אני מניחה שזה אצל כולם.
האישי לא יכול להפוך בכח לקולקטיבי.
בטיפטופים ולעיתים פתאום בסערה.
ולעיתים פחות.
ההטעיה הזאת מושכת לשוב ולחפש.
אני מניחה…
שבוע – טוב.