בננות - בלוגים / / מפגש לילי עם מורה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מפגש לילי עם מורה

כל השבועיים הרגשתי זועות עולם. חשבתי וישנתי עם סכינים. לילה אחד מאסתי בזה והחלטתי שאני עושה צעד יחסית נועז, נסעתי לבד בלי נייד ועם סכין לקניון אילון. אני שונאת קנינונים, אז נכנסתי רק לחנויות ספרים וחיפשתי את עצמי. בצומת לא היה לי זכר, בסטימצקי מצבי השתפר, הייתי על המדף, רק בלי הנייד, כך שזה לא צולם. שאלתי את המוכרת לגבי הספר. והיא ענתה " לא רב מכר, אבל בסדר". שורדת חשבתי לעצמי . שמחה פעפעה והפכה ללהבה. בדרך חזרה לתחנה נתקלתי במורה שלי לאנגלית מהיסודי. הייתי תלמידה די בינונית אצלה אז היא בקושי זכרה אותי. שאלה מה אני עושה. " כותבת ספרים על חזרה בתשובה". מה יש לכתוב על זה ?" תהתה. מסתבר שהיא הגיעה מבית חרדי, חסידות ויז'ניץ, רציתי לומר לה שזה שהיא כבר לא שומרת מצוות לא אומר שבבסיס היא השתנתה. כל ההחמרה הדקדקנית שלה כמורה, זכורה הייתה לי הייטב. אם כי היא הייתה גם מצחיקה. הומור קר כמו עכשיו. צחקתי ובקשתי שתקרא. " שם נורא ארוך לספר" היא התלוננה. והוסיפה. " אני ממש לא מבטיחה שאקרא". ירדתי מהאוטבוס לפניה. והיא הודתה לי על השיחה. בבית ספרתי לביתי שראיתי את ספרי על המדף.
" את קצת נרקסיסטית" היא ציינה.
" זה בגלל שהייתי תלמידה כזו לא מצטיינת" רציתי להסביר לה. אבל מיד הקשבנו למהדורה. אחר כך היא לקחה איתה את הנכדה שלי והלכה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת