גלי-דנה זינגר
נולדתי בסנקט-פטרבורג (רוסיה) שמספר פעמים שינתה את שמה היפה ואז ניקראה בשם פחות יפה, לנינגרד.
משנת 1988 אני גרה בירושלים שניקראה גם היא לא פעם בשמות אחרים.
משוררת, מתרגמת, צלמת בתי קברות וכתמי צבע מתקלפים
ויחד אם נקודא זינגר עורכת כתב-עת דו-לשוני עברי-רוסי "
דבוייטוצ'ייה : נקודתיים" שעתה איבד כמעט את כל תקווה למציאת התקציב, היגר בחציו הרוסי לאינטרנט ונמצא
כאן.
עד כה פרסמתי שלושה ספרי שירה בעברית:
"לחשוב: נהר" (2000, סדרת "ריתמוס" של ב"ה הקיבוץ המאוחד),
"שירים עיוורים" (2002, סדרת "ריתמוס" של ב"ה הקיבוץ המאוחד)
ו
"צורף מקרים" (ב''ה "אבן חושן") וארבעה ספרים ברוסית.
פירסמתי בכתבי עתואנתולוגיות רבים בארץ ובחול והשתתפתי במספר פסטיבלים ישראליים ובינלאומיים.
את צילומַי בתערוכה
VITA NUOVA אפשר לראותכאן בתחתית העמוד.
עבודות מעניינות. תביאי עוד…
תודה, אילנה.
אהבתי את השילוב, הזכרת לי ספרי אמנות לועזיים, שנהגתי לעלעל בהם בספריייה המרכזית באוניב" שלמדתי בה, עם שלל ביטויים מורכבים של שנות ה60.
תודה, איריס.
ההשוואה שלך מסקרנת מאד. אמנות הקולז" היא כבר בת כמעט מאה שנה ואת בחרת דווקא בעבודות של שנות ה60, מעניין.
מזכיר באמת עבודות קולאז" של נשים בדאדא.
במיוחד Hannah Höch והאוסמן