משוררת, תסריטאית מחזאית ובמאית תיאטרון
ילידת 75', ירושלים. בוגרת "סמינר הקיבוצים" - משחק ובימוי.
סיימה בהצטיינות לימודי תסריטאות בביה"ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.
כתבה את המחזה "להגיד מותר הכל" (2001) שהועלה באנסמבל התיאטרון העירוני הרצליה בבימויו של גדליה בסר.
בימוי – "קורבנות החובה" – מחזה מאת אז'ן יונסקו בהפקת הזירה הבין תחומית (2006).
"שלוש אחיות של צ'כוב" (קברט תל אביבי, פסטיבל "קולה של המילה" 2005)
מחזות נוספים שכתבה- "הרמוניה","זיכריני", "בובות" ו"שבר ג'ונסון".
פרוזה- (סיפורים קצרים, באסופה של סופרים שונים) "עושים את זה" - הוצאת "עם עובד". (עורכת-בתיה גור) (2002), "מעבר לסף - סיפורת ישראלית עכשוית" (עורכת-דנה אולמרט)- הוצאת הקיבוץ המאוחד (2003).
מלגות ופרסים -1999 - מלגת הצטיינות בבימוי תיאטרון. (הוענקה ע"י גב' אופירה הניג). 2001 - מלגת קרן ברין (קולנוע וטלויזיה).
פרסומי שירה ופרוזה – כתב העת "שבו", עיתון 77, מוסף תרבות וספרות – הארץ.
2005 – זוכת פרס אקו"ם ליצירת ביכורים על ספר השירים "ילדת הברזל".
ספר השירים "ילדת הברזל" ראה אור בהוצאת "ידיעות אחרונות" (2005).
עובדת כלקטורית ועורכת ספרות בהוצאת "ידיעות אחרונות".
Rivki? Yes It"s me. I don"t belive it. It"s ages! Do you remember Ela Amitai, our litertaure teacher? She moved to Australia last year. I droped by this web because she told me about Nanno Shabtay"s poems. She loves them to. Last time she"s being to Israel, she bought me the "Yaldat Barzel"… What a small world!
אני רוצה להגיד לך שאת עושה לי להרגיש עם המילים שלך כמו שלא הרגשתי אפילו מלטיפות. אני מאד אהבת את השיר הזה וגם אהבתי את השיר הקודם על אבא שלך שהיה מרגש והזכיר לי את היחסים שלי עם אבא שלי שמת. אני מקנא בך ואני חושבת שאת משוררת באמת והלוואי שהיה לי אלפית מהכישרון שלך למילים. תרשי לי לתת לך נשיקה שאני מתרגשת סליחה
בתור אמא וסבתא אני חייבת לציין שהתחברתי לשיר הזה, למרות שהוא לא "מהדור שלי" לכאורה. אני חושבת שיש בשיר הזה, וגם בקודם, איזה משהו יוניברסלי, משהו שיכול לדבר לכל אחד ובכל גיל. וזה כשרון באמת מיוחד. ביקשתי מבעלי שיקנה לי את הספר שלך מחר בצומת, לכבוד שמחת תורה, כי נראה לי שהוא באמת מביא שמחה לקוראים שלו. אקרא ואדווח לך, סוניה מרמת גן.
יפה וקשה
תמונה נהדרת כפולת פנים מתבוננת החוצה ופנימה.
תודה. בסוף הורדתי אותה…
אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך. ואני אקנה את הספר. תודה, אישה אחת.
השירים שלך נוגעים. ואפילו מחרמנים. משהו.
מחרמנים?
I can feel your words. like kisses and scratches. thanks , Hadas from Perth.
הדס, זאת את מרחוב משמר הגבול בירושלים?
Rivki? Yes It"s me. I don"t belive it. It"s ages! Do you remember Ela Amitai, our litertaure teacher? She moved to Australia last year. I droped by this web because she told me about Nanno Shabtay"s poems. She loves them to. Last time she"s being to Israel, she bought me the "Yaldat Barzel"… What a small world!
הדס תשלחי לי מייל – b_weingarten@gurme.com – נעלה קצת נשכחות. היי, ננו שבתאי, בזכותך הגעתי לדסי!
נו, מי אמר שהשירה לא משפיעה 🙂
יונה וולך יכולה לשתות את המים בגן עדן. הלך עליה. את משהו ננו.
לא הגזמת? מה אתה מלכלך על וולך?
לא הבנת את המטפורה.
אני רוצה להגיד לך שאת עושה לי להרגיש עם המילים שלך כמו שלא הרגשתי אפילו מלטיפות. אני מאד אהבת את השיר הזה וגם אהבתי את השיר הקודם על אבא שלך שהיה מרגש והזכיר לי את היחסים שלי עם אבא שלי שמת. אני מקנא בך ואני חושבת שאת משוררת באמת והלוואי שהיה לי אלפית מהכישרון שלך למילים. תרשי לי לתת לך נשיקה שאני מתרגשת סליחה
בתור אמא וסבתא אני חייבת לציין שהתחברתי לשיר הזה, למרות שהוא לא "מהדור שלי" לכאורה. אני חושבת שיש בשיר הזה, וגם בקודם, איזה משהו יוניברסלי, משהו שיכול לדבר לכל אחד ובכל גיל. וזה כשרון באמת מיוחד. ביקשתי מבעלי שיקנה לי את הספר שלך מחר בצומת, לכבוד שמחת תורה, כי נראה לי שהוא באמת מביא שמחה לקוראים שלו. אקרא ואדווח לך, סוניה מרמת גן.
שלום ננו. אהבתי את השיר. את אולי זוכרת אותי, היינו יחד באקדמיה בירושלים. כבר אז הייתי מעריצה אותך. את מוכשרת אש. תתחדשי על הספר. שלי אבולעפייה.
היי שלי, תודה רבה. את אחות של מיכל?
בתור מורה לפסנתר, אני חושבת שיש לך איכויות מוסיקליות. ניסיתי להלחין את השיר, וזה יוצא נחמד. מה דעתך?
רות שחש זו דמות מתוך סיפור של חנוך לוין!
לא, לא סיפור, מחזה! עכשיו נזכרתי – יעקובי וליידנטל…
נכון מאוד. אנחנו היינו נוהגים לקרוא לה
"ביג תוחעס"!
אני מורה לפסנתר מרחביה, ואני מצטערת על צירוף המקרים. אבל לקרוא לי ביג תחת, לא יפה. תתביישו.
אבל את כותבת שהלחנת את השיר ולא משמיעה אפילו צליל אחד!