בננות - בלוגים / / אהבת בוסר או: גן נעול
אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

אהבת בוסר או: גן נעול

אהבת בוסר (בית ראשון מוקדש למירי פליישר)

                  ההמשך התנסות כאובה של נבעלת באינוס  

_________

נלכדתי ברשתכם יא אהובי נפש

אני בת הדגים לעתים לויתן

אבל כריש לא הייתי

תודה לאל גם לא דגי רקק אל נקווה.

___ 

פתאם יעלה ניצוץ חיוך והלבבות תוצתנה תתמוגנה

לב נקבה לב זכרית

זכר ימים בועלים

של דורכי על שטיחים

מרבד קסמים הייתי

גם עופפתי להם בראש

פסיכאטרית לרוחי הייתי נפשות מתיגעות

עוגנות בשערים

פושטות סנפירין

שפגטיסית לגורלי

פתחתי דלתיים סגורות

באנקות לילותם

נתאנסתי

על הסדינים  פורשתי

כוכבת פורנו בהזייתם.

 

ואיש אנס בכה ביום ההוא

שניסר את תומתי.

____ 

 

ביום ההוא שפי נחסם

גופי נקשר לעקדה

הייתי אז כמעט ילדה

רכות עורי היתה קשקש

וליבתי שריון טווס.

 

___ 

 

מנחוס לקח לי אודם לחיי

קטף בשושנים

עוד סומק פרי

וזמן סוטים שותים של דם

קבל פרצוף של בנאדם.

 

מפלצת מטורפת סכס

שפדה כוסי

ועל האש

פראות  של פולשנים

קטפה נפשי.

 

אז בתולת בעל

הייתה לו נעל

והוא דילג בקריסטלי

משל מגף של שד

פישק רגלי.

_____

 

הייתי סקס עצור

נצור

את המלכה

הממלכה שלה

אז גן נעול היתה

 

_____

 

10 תגובות

  1. שיר מטלטל

  2. הי אמירה
    איזה שיר קשה. כואב.

    • תודה אמירה על ההקדשה
      אכן כריש זה לא הסטייל שלך
      וגם לא דג רקק
      לויתן
      אנוסה נאנסת
      קרבן תמיד
      האם הבנתי נכון שהיא ננעלה
      הבעולה המטאפורית
      מקווה שלא לעולם.

      • מירי פליישר

        והאחת הזו היא אני
        זה העונש למי שחותם בעילום שם

        • יקירתי
          גנים נעולים שבתוכך הוציאו את הפורצלן השמיימי
          וגנים נעולים שבי גם הם כנראה מניבים דבר מה

          • האמת שמאז נכנסתי לבלוג אני נשרפת בנפשי אני חשופה לויברציות מכל הכוונים, אני מקווה שאצליח לשמור על שפיותי

          • ולמה בעלום שם גם אם שמך נשא למרחוק אל תעלימי אותו
            הוא קול דממה דקה אלהית

          • מירי פליישר

            טוב אמירה את יודעת אני גם מרשעת לפעמים. תנסי את זה אבל בעילום שם.
            ככה אנחנו שומרים על האדמה שבנו שלא תישרף בבוהק המושלם. יש גם דרכים אחרות. לא אלוהיים אנחנו וטוב שכך.

  3. אחלה השימושים המוטרפים שלך בשפה, עיוני, כך אמרה השוורה לדגיגה.

    • אמירה את מכשיפה של מילים – במובן הטוב של מכשיפה.
      כואב השיר שלך ואי אפשר לעצור את מה שהוא עושה בלב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס