יוסי עוזר המשורר הנפלא

יוסי,
קבלתי האימייל שלך.  ניסיתי לפנות לאן שהפנית אותי ולא הצלחתי להכנס.  אעשה זאת אם אדע איך. בינתיים אני כותבת לך מכאן ש:
א.  בעיני אתה משורר נפלא ותמיד פרגנתי לך.  אני בכלל לא אדם של אי פרגון. אני אדם של אהבה.  רגישה לזולת. רגישה לכל רגש. יש לי אמפתיה לעולם.  והפרגון אליך נובע גם מאופיי וגם מעצם זה שאתה באמת באמת אדם נפלא ומשורר  ממש ממש.

כשכתבתי על חרדים, אתה בעיני לא מסוג החרדים האלה.  לפעמים ההכללות הן דבר שמעוות מציאות.  
מי כמוני רגיש לרגשות של הלבבות, ובכל זאת עשיתי מעשה שטות של הכללה.  אדם צריך שינצור את פיו ברגע אחד שהוא נדבק לאגו שלו, ומנסה למצוא חן בעיני איזה מצב פנטזיוני.

בהיותי אוהבת מילים, רק הדימוי של פאה נוספת בזקן ועוד כאלה דברי הבל, גרמו לי להיות אטומה, דבר שלא אופייני לי לגבי רגשות האנשים.

אני באמת אוהבת אותך כאדם וכמשורר.  גם אם אין לזה משמעות בעיניך, בעיני יש לאהבתי משמעות.

אני מאוד עצובה על סף דמעות שנפגעת.  קשה לי מאוד עם זה.

מאוד.
מאוד.

אני מחבקת אותך אם תרשה לי.  בדמעות בעינים ובבקשת סליחה.

וכל זה ב-א.  אין ב.  כל זאת בראשית דברי ובסוף דברי.