עכביש חרישי וסבלני

וולט ויטמן

עכביש חרישי וסבלני

רָאִיתִי עַכָּבִישׁ חֲרִישִׁי וְסַבְלָנִי

עוֹמֵד לְבַדּוֹ עַל צוּק קָטָן,

רָאִיתִי אֵיךְ בְּבַקְּשׁוֹ לָתוּר אֶת הַמֶּרְחָבִים הָרֵיקִים סָבִיב,

הוּא שׁוֹלֵחַ קָדִימָה קוּרִים, קוּרִים, קוּרִים מִחוּץ לְעַצְמוֹ,

לְעוֹלָם אֵינוֹ חָדֵל לְגוֹלֵל אוֹתָם, לְעוֹלָם אֵינוֹ עָיֵף מִלְּהָאִיץ בָּהֶם.

וְאַתְּ, הוֹ נִשְׁמָתִי, בַּמָּקוֹם שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת,

מֻקֶּפֶת, תְּלוּשָׁה, בְּאוֹקְיָנוֹס עָצוּם שֶׁל חָלָל,

הוֹגָה בְּלִי הֶרֶף, מִסְתַּכֶּנֶת, מַשְׁלִיכָה, מְבַקֶּשֶׁת אַחַר הַסְּפֶרוֹת

כְּדֵי לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶן,

עַד שֶׁהַגֶּשֶׁר שֶׁתִּצְטָרְכִי לוֹ יַעֲמֹד, עַד שֶׁהָעֹגֶן יֶחְדַּל לִרְעֹד,

עַד שֶׁהַקּוּר הַדַּקִּיק שֶׁאַתְּ מְטִילָה יִתָּפֵס בִּדְבַר מַה, הוֹ נְשָׁמָה.