סדר-יום משורר וסופר
***
אתה-זה מה שרצית להיות
ולא היית.אתה-הוא החוט
המתוח מן הנפש אל העיניים
ומהעיניים אל איבר המין.
ומאיבר המין אל הראש.
ומהראש אל האדמה.
אתה-זה הריח החוזר בכל
קיץ ליד אותו בית בו
אהבת לראשונה אישה.
אתה-הם כאבי הבטן
עם כל זיכרון.אתה-
מלאכת השיר.
אתה-
הפחד להיאלם.
שיר יפה מאד. רק הבית הראשון קצת חלש לדעתי. אין לי הצעות קונקרטיות, אבל הרגשתי ששאר השיר חזק ונוגע יותר מהבית הראשון.
ויש לי שאלה: למה שם השיר בסוגריים? ראיתי את זה גם אצל יניב ברנר ואני תוהה מה זה אומר. (אולי אשאל גם אותו..)
תודה אליענה.
לגבי הסוגריים,שמתי את המילה "אתה" בסוגריים משום שאיני בטוח שזה שם השיר, כלומר,כמו שאפשר לראות בפוסט עצמו, השיר הוא נטול כותרת.
יפה.
מיטב השיר זה לבו –
"זה הריח החוזר בכל קיץ ליד אותו בית בו אהבת לראשונה אישה".
תודה לכן, סבינה ולבנה.
יפה.
תודה לך שירה.
יפה יאיר, דווקא הבית הראשון הוא החזק בעיני.
תודה סיגל.
אגב,רציתי להתנצל על שהייתי מרוחק אז באלפנט.(לא הייתי במיטבי)ובאמת שמחתי לגלות שאת קרובה אלי ורציתי להציע לך להפגש ולשוחח.
יאיר, ההתנצלות מיותרת, בכלל לא הרגשתי ריחוק. מקווה שהכל בטוב איתך עכשיו. אשמח לשוחח.
אהבתי את השיר, את הקריאה אתה{דווקא יפה בסוגריים} ההולכת עד הסוף "הפחד להיאלם" והוא שברא את השיר, שימשיך הפחד ויתרבו השירים שלך
שיר יפהפה, מדיטטיבי.
מישהי העירה לך על הבית הראשון – אז דעתי שהבית הראשון יפה במיוחד.
תודה חני, תודה מדיטציה.