בננות - בלוגים / / בעוד אנו מחנפים
אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵעַצְמִי, נַעֲשֵׂיתִי רָעֵב
  • יקיר בן-משה

    נולדתי בתאריך בלתי מעוגל, יש לי חולצה מנומשת עם פסים שחורים, וברגע זה ממש מוריד את העפעפיים לתוך הגוף. מלמד כתיבה יוצרת במסגרות שונות ברחבי הארץ, עורך ספרי שירה ופרוזה, עורך ספרותי של בית ביאליק, עורך ספרותי לפרויקט שירה על הדרך מטעם עיריית תל אביב-יפו, מנהל אמנותי לפסטיבל השירה הבינלאומי "שער"

בעוד אנו מחנפים

 
יַקִּירָתִי אָנוּ מְמַלְּאִים אֶת גְּרוֹנֵנוּ רֵיחַ חֲנֻפָּה מָתוֹק,
מְחַתְּלִים אֶת קוֹלֵנוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת
שֶׁלֹּא לוֹמַר אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר –
כַּמָּה רָחוֹק נִמְתַּחַת הִתְרַגְּשׁוּת!
סְבִיב הַצַּוָּאר קוֹלָר שֶׁל מִלִּים.
סְבִיב כָּל מִלָּה קוֹלַר חֲנֻפָּה.
בּוֹאִי מַעְיָן
בּוֹאִי
בּוֹאִי עִמִּי,
אֶל הַהִנָּתְזוּת הַגְּדוֹלָה מִן הַמִּלִּים!

תגובה אחת

  1. מוצא חן בעיני שקראת לה מעין, בואי והנתזי מהמילים…
    אתה מעורר למחשבה, התחנפות לעומת פשטות, התחנפות לעומת צימצום.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליקיר בן-משה