ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
עדנה, מחקת את תגובתי עם הפוסטים המיותרים…
היא נראית בתמונה העליונה תמימה-מופקרת במיניותה ובשניה – עצובה.
לפעמים גם אלה נפילות לא קלות. יש פה נפילה ביותר ממובן אחד, מיותר ממעוף אחד.
שירה, תמיד יש סיכוי. אני חושבת שבלי ההרגשה שיש סיכוי אין טעם לחיים. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שהנה המראנו ונופלים. צריך להשתמש בנפילה כהזדמנות להמראה מחודשת, אולי שונה?
הי טובה, את צודקת הייתי צריכה לרשום את המימדים.
אורכה 34 ס"מ הגובה של הפסל 9 ס"מ והרוחב 13 ס"מ. אני עובדת בקטן.
הפסל עשוי מחמר ושרוף בשריפה גבוהה (2200 מעלות צלסיוס).
זו אחת העבודות המרגשות שראיתי.
תודה אליענה.
עדנה, מחקת את תגובתי עם הפוסטים המיותרים…
היא נראית בתמונה העליונה תמימה-מופקרת במיניותה ובשניה – עצובה.
לפעמים גם אלה נפילות לא קלות. יש פה נפילה ביותר ממובן אחד, מיותר ממעוף אחד.
אמיר לא מחקתי אף תגובה. אולי זה נכתב כשעוד ערכתי את הפוסט. מצטערת. לדברים תמיד יש יותר ממובן אחד. אני שמחה שחשת בזה.
אבל יש לה סיכוי! כי היא נשארה שלמה.
שירה, תמיד יש סיכוי. אני חושבת שבלי ההרגשה שיש סיכוי אין טעם לחיים. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שהנה המראנו ונופלים. צריך להשתמש בנפילה כהזדמנות להמראה מחודשת, אולי שונה?
היי עדנה
אוהבת את המשמעות.
באיזה גודל זה?
להתראות טובה
הי טובה, את צודקת הייתי צריכה לרשום את המימדים.
אורכה 34 ס"מ הגובה של הפסל 9 ס"מ והרוחב 13 ס"מ. אני עובדת בקטן.
הפסל עשוי מחמר ושרוף בשריפה גבוהה (2200 מעלות צלסיוס).
איזה יופי ועוצמה, עדנה.
תודה יעל.
אוי
עדנה, מתי התערוכה?
"בהונות" הרגליים האילו מטרידות..
איריס
איריס תודה על המחמאה. תערוכה אני אפילו לא מעיזה לראות בחלומות. אני צריכה עדיין ללמוד המון.
יפה ומטריד. כפי שצריך.
לי נראה שהנפילה לא שונה בהרבה מההמראה ,וגם זה סוג של אמירה אולי פסימית… מכל מקום זאת הקריאה שלי – עבודה מדהימה ורבת עוצמה
תודה חנה.
נכון מאד. מטריד כי רציתי להיות חופשייה כציפור, אבל זה לא כל כך מצליח לי.
מה כל כך מטריד?
כן ככה שה מרגיש!
לפעמים.
יש לזה עוצמה אפילו מפחידה, מקורי, מיוחד.
איציק מה מפחיד כל כך? הרצון לעוף או הנפילה?
חזק כל כך, עדנה.
והאצבעות הפרושות הנאחזות האלה, כמו של חוגלה.
תודה רונית.