עדנה גור-אריה
ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
נראה כמו חלום שמח. צבעים עדינים, פסטלים יפים.
תודה שירי.
יפה, פסטלי – ספק ענוג ספק רפאי. נדמה שיש פה סיפור שלם מאחורי הסיטואציה הדי מורכבת שבציור… ?
כמו בכל חלום. גם כאן יש סיפור.
יפה מאוד!
חלוקה מעניינת של בהירים מאוד ובהירים פחות בשפה צבעונית עדינה. זה אקוורל?
זה אקוורל בחלקו הגדול. יש גם עפרון מים.
יפהפה בעיני.
תודה יעל.
יפה מאוד. נראה לי שמצאת את ייעודך.
איציק, הלואי שהייתי בטוחה שמצאתי את ייעודי. אני עדיין ממשיכה לחפש.
עדנה,בפסלים שלך, המעטים שהכרתי כאן בבלוג, יש עוצמה בשלה ומרטיטה. אני לא מחוברת במיוחד לפיסול, אבל שלך הזיזו לי בעוצמות. הייתי שמחה לראות עוד. ואם הם עדיין מתבשלים, אז מהרי! הם מתים לצאת החוצה, הפסלים המופלאים.
איריס
תודה איריס. פסלים עוד יוצגו כאן. הם מתחממים בתנור.
עדנה, הצלחת להעביר את חוויית החלומיות, דבר שאינו פשוט בכלל. מעודן ורוחני
הייתי תולה את זה על קיר חדרי וכשהייתי רוצה לחלום הייתי מסתכלת וכשהייתי רוצה לשמוח הייתי מתבוננת וככה כל היום ,איזה יופי!
תודה חנה
תודה מוטי. על כל כל כך הרבה ניסיונות, בסופו של עניין אחד מצליח.
עדנה
הייתי עושה מזה סידרה, יש בזה את האין סופיות של חלום -פנטזיה ומציאות
להתראות טובה
ת יודעת טובה, זה לא תמיד מצליח. לא תמיד מצליחים לבטא את ההרגשה בציור.
אני מוצאת בחלום הזה תערובת של רגשות, בין השאר גם ניסיון לעמוד מול העולם. ויש ניגוד בין הצבעים העדינים והשמחים ובין התוכן, שיש בו חיפוש ותהיה בלי הגדרות מדוייקות.
הקומפוזיה של הצבעים מוצאת חן בעיני! יצרת ניגודי צבעים בגווני-ביניים רכים וחמים, כשהקרירים יותר, הסגול והירקרק, מדגישים את החמימות. לדעתי זה הישג. רמה
רמה תודה על הניתוח המעמיק. אני מאד מעריכה את דעתך.
הי עדנה, הצבעים הרכים מעבירים תחושה של חלום, וההעמדה של הדמויות כיווני מבטן מעורר והמיניות שאינה ברורה מאפשרת לדמיוןלפרוח.