עדנה גור-אריה
ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
עדנה, איזה צבעים מרנינים, יופי של ציור.
תודה תמי.
באמת מרנין. דווקא לא עשה לי אסוציאציה של חתונה, אלא מין גן עדן. אני בדיוק עורכת איזה ספר על אדם וחווה, והתמונה מתאימה לשם בול.
יעל את מוזמנת להשתמש בציור תודה על המחמאה. האם חתונה אינה קצת כניסה גן העדן? גן העדן של האוהבים.
החתונה נערכה ביער לא במקום שמיועד לחתונות, והאוהבים והאורחים נהנו מהמקום ומהשינוי בתפיסה.
איזה יופי, עדנה.
כמה סמלי.
החתן וכלה בלבן, וערבוביית האנשים
בצבעים הדורים אמנם, אבל לא בקדושה המיוחדת השורה על החתן והכלה.
אהבתי גם את אזורי הצבעים בציור שלך.
מעניין מה זה אומר, אולי:
פינת ריקודים, פינת אכילה, פינת דיבורים …
נותן מקום לפרשנויות.
תודה רונית. זו לא הייתה חתונה במתכונת רגילה, לכן יש מקום לכל פרשנות.
צבעים מדהימים. חיים.
תודה שירי.
חגיגה (כמו בחתונה) של צבעים בציור יפה.
תודה איציק.