eden כיום לאחר הפרישה מהמכללה אני עוסקת באמנות. אפשר להגדיר אותי כאומנית רב תחומית. אני מצלמת מפסלת ומציי
כעת כשאני בבית ומנסה להעביר את הימים, נזכרתי שכשהייתי לפני כשנתיים בהוואי חגגו שם את הלואין. מן חג כזה קצת כמו פורים רק התחפושות צריכות להפחיד.
גרתי באכסניית נוער, והייתי, כך אני חושבת לא רק הישראלית היחידה אלא גם היחידה שמעולם לא חגגה חג זה.
טיילתי בעיר וראיתי את ההכנות.
זו גינה של בית פרטי.
זו עוד חצר באותה שכונה.
אלה שתי חברותי לחדר, שהתחפשו למכשפות. הן עומדות ליד הקיר המצוייר שבאכסניה.
זה הזוג שהיה בירח דבש.
ואלה החברים שהשתתפו במסיבה.
חוויה לא רגילה.
אני זוכרת את החג מהשהייה שלנו בארה"ב. התמונות מעבירות טוב את האווירה. א.
את המכשפות אני אחי אואבת
שתי המכשפות הרגו אותי, איזה תמונה סוריאליסטית.
עדנה, את מליאת הפתעות! הפרישה מלוינסקי שיחררה את נפשך, וזה נפלא.
איך את מרגישה בימים אלה, אחרי הניתוח? רמה
תודה עדנה. חג חביב, אבל הרוחות לא ממש מתייחסות אליו כבר…
אלו המכפשות שאף אחש לא יפחד מהן, להיפך. מלא צבע וחיים.
איזה כיף. אהבתי את השקע-תקע המאוהבים.