מכתבים שלא שלחתי בת 40. אוהבת. כואבת. ונשארת בפינות המוכרות.

הלוואי שתבוא לפני יום כיפור. נלך ביחד לבית-הכנסת בבגדים לבנים, להתפלל ולהתיר נדרים שלא נדרנו. הלוואי שתבוא לפני הגשם הראשון, שנריח ביחד את האדמה רגע אחרי ששתתה את כל המים שהשקה אותה אלוהים. הלוואי שתבוא לפני שאעבור דירה לבד. שנמצא ביחד פינה לשנינו, לסגור תריסים ולשמח אחד את השני. הלוואי שתבוא לפני שתעלה ההצגה שאני רוצה לראות בתמונע. שנלך ביחד, ...

תל-אביבי מצוי שלום,   תקשיב רגע. תכבה את הטלפון. נו, זה חשוב. אמרתי לך. אני לא יודעת איך להגיד לך את זה. אני יודעת שזה יהיה הלם בשבילך. יכול להיות שאף-פעם, אף-אחת לא אמרה לך דבר כזה. זה פשוט, אה, משהו שאנחנו, הנשים, בדרך כלל מסתירות. בעיקר אחרי גיל 32, 33, 34…   תראה, אני יודעת שכשהתחלנו לדבר בצ"אט ואחר-כך ...

  מאז שפגשתי אותך בצב"ח – צער בעלי חיים, רציתי רק את הטוב ביותר בשבילך. היית החתול היחיד שם עם זנב קצת עקום, והיית הכי ותיק (שלא לומר אף אחד לא לקח אותך שלושה חודשים). ואני לא מתפלאה. אתה היית חתיכת אנטיפת. באתי לראות אותך ולקשקש איתך ולהתרשם ממך –  ואתה המשכת לאכול. לא הרמת את הראש מהצלחת לפני שסיימת את ...