בדרך כלל אני משתדלת להקדים לפגישות שלי, במיוחד אם סוגית החניה היא משמעותית.
אבל כשיש קניון ליד, ובו חנויות הספרים, אז הכל בסדר, מיד אני מוצאת דרך נעימה להעביר את הזמן.
מרגש אותי לראות את הספרים החדשים שיוצאים, שהם מאפשרים, שוויוניים. אני משתדלת להתעלם מהמעצבנים.
היום נתקלתי בשני ספרים כלכך מקסימים, שממש גרמו לי לדמוע מהתרגשות.
טל מחכה לרכבת של איריס אליה כהן עם ילדה מתולתלת, מלא דמויות מקסימות כולל כדורסלנית גבוהה, ובסוף סבתא מתולתלת שהציפה אותי בגעגועים לזו שהיתה לי. האיורים של תמי בצלאלי מופלאים לגמרי.
טלי מתחת לשולחן של תמר וייס-גבאי עם הציורים של האומנית האהובה זויה צ׳רקסקי-נאדי , עם הילדה הקיפודית והמשפחה המגוונת. מה יש לומר? מרגש ויפהפה.
כשמדברים על הכלה וקבלת האחר, על מגוון ועל אפשרות להיות מי שאני, הניראות חשובה לא פחות מהכותרות. ספרים ואיורים כאלה ראוי שיהיו בכל ספרית גן ובית ספר, ויסופרו לכולם.
יש לכם בנים? הקראתם להם סיפור עם גיבורה לאחרונה? לא חייבת להיות הלן קלר או רוזה פארקס. סתם ילדה שחווה דברים שמדברים לבנים ולבנות כאחד.
כדאי! תגלו מהר מאוד שכולם דומים וסיפור טוב הוא סיפור טוב במיוחד כשהאיורים כלכך מוצלחים.