שחרחורת סופרת ומשוררת
נועה שקרג'י הנפלאה וההו כה חכמה שספר שיריה "חותמת חום" יצא בקיץ וזכה לביקורות מהללות (מחילה, טרם הגעתי אליו) ממליצה על כמה ספרים, וביניהם גם "פלא" שלי, וכמה אני מאושרת לפתוח ככה את השנה;
על פלא; נועה שקרג'י
על ספרי שירה אני ממליצה כל השנה, אבל על הספר הזה לא הספקתי להמליץ. הייתי צריכה לחשוב עליו. לכתחילה ספרי שירה שמנמנים יוצרים אצלי חווית אי אמון. סביר להניח שהפגם בקוראת, אבל כשאני רואה ספר שירים שמנמן אני תוהה מיד כמה אחוזים ממנו היו יכולים להישאר בחוץ. עם זאת, שבחים רבים נאמרו על "פלא" ולא לחינם נאמרו. האיכות הראשונה של השירה היא אמת ואמת ניכרת בספר הזה. בעיקרו הספר מורכב משלוש פואמות: "יולדת", שירי אהבה ופואמה אודות מסע להודו. באופן יוצא דופן הספר הזה מצליח להחזיק את 176 העמודים שלו, משימה כמעט בלתי אפשרית לטעמי לספר שירה. היופי של הספר היא היכולת לנוע בין סוגים שונים של שירים- מוזיקליים יותר, סיפוריים יותר, אירוניים יותר, כואבים יותר ולשמור על קצב בו השירים כולם נקראים בתשומת עין ולב. פואמת ה"יולדת" זכתה כמובן במירב תשומת הלב, אבל אני רוצה להזכיר כאן דווקא את שירי האהבה, וכן את השירים על אביה שנגעו לליבי באופן מיוחד וחלקם גם פורסמו ב"ננופואטיקה 6" אשר הקדשתי למשוררי שנות ה-60.
