פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים

    בראשית לא היה תוהו לא היה חושך ולא תהום. הייתה זו אהבה ללא התחלה וסוף   בראשית האדם היה שכלו הדל ותפישתו המשובשת, ממנו באו התוהו, החושך והתהום.   שירים רבים נכתבו על-ידו בחיפושיו אחרי האור ובתהום החושך. ואלה שמצאו השתתקו כדבורה המשתתקת בהגעתה לצוף  

"אבא, איפה סבא וסבתה שלנו?- “הם הכניסו את כולם לבור, קברו, עודם בחיים.   אומרים ששלושה ימים אדמה נעה מעליהם.  הייתי בְּדוּבְּרוֹבְנוֹ, המקומיים סיפרו לי הכל”.        כאשר טיפסתי גבוה יותר, כאשר השפלה מתחתיי הפכה לפסים משוכים צבעי מים דהויים, כאשר האוויר בריאותיי התדלדל ונשימתי חסרה לי, שם למעלה, על קצה התהום, כאשר רק שלג נצחי היה מעליי, פתאום התגמדו ...

  צבעי מים, שירה, רגש, חיים מפגש, שיח, במה             לא נשאל למה יש אמנות. היא קיימת. מהיא אמנות? גם לא נשאל. לילד שצייר סוס אדום זאת אמנות אדירה ובלתי נשכחת. אז לא נשאר לנו הרבה חוץ מלומר משהו על הרגש האנושי. ביטוי של הרגש וכל מה שמעבר לו. גם ביטוי עצמי. לא נדבר על רגשות עצומים, מלאיי משמעות ...

  יש לי ספסל. הוא שלי. שלי בלבד. בהתחלה  לא ידעתי זאת. רק העברתי אותו למימד אחר. גם המימד הוא שלי. קוראים לו 'המימד שלי'. כי לא מצאתי עבורו שם אחר. לא ידעתי שהוא רק שלי. חשבתי שכולם יכולים לבוא, לשבת על הספסל בפארק, לעבור כמוני למימד הזה כדי לנוח קצת, לרפא כמה פצעים ולחזור. אף אחד לא ישים לב, ...