עניין של געגוע

שלושה בעקבות שלושה

        שלושה בעקבות שלושה   כשבאים להתארח, נהוג להביא שי, ולו צנוע, למארחת. שולמית היקרה, פלשנו לה לבלוגה בדיונים על אמנות, רפיא לביא, המדרשה. אז הנה תשורה צנועה לאירוח: קטלוג מתנות ממני.   אצל זהר איתן התאהבתי בדינוזאור הברבורי:   וזה נראה לי מתאים לשיר היפה של אמיר: תודה לכולם על ההשראה, וסליחה שולמית, לא היה בלון ...

קרא עוד »

טביעות אצבע

              הגעגוע מחבר אותי לדמיון. וכשזה לא מספיק אני פותחת אלבום. עזרה ממש משמעותית קבלתי כשסדרתי את המחסן בבית ומצאתי בארגז קרטון ציורים של הילדים כשהיו קטנים. ומצאתי גם את של גילי, מאותה שנה שהלך לגן וממה שהיינו עושים בבית, כשכבר לא יכל ללכת לגן. הייתי יושבת אתו לצייר, ממציאה לו משימות לימודיות, כדי ...

קרא עוד »

כְּשֶׁקִּלַּפְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הָאֵיקָלִיפְּטוּס

            כְּשֶׁקִּלַּפְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הָאֵיקָלִיפְּטוּס מִשַּׁשְׁתִּי אֹשֶׁר     האיקליפטוס נמצא אחראי לפיסות אושר בחיי. באורוגואי גרנו מול פארק ועצי איקליפטוס רבים, מהם  אספנו את הפירות, ואיזה ריח! ספרתי פעם על מקום בו נפשנו בילדותינו, מקום קסום. שם יצרנו מחרוזות מפירות האיקליפטוס שמכרנו, בפרוטות לנופשים במקום, חברים של הורי. הם הרוויחו כמה שעות של שקט ואנחנו ...

קרא עוד »

זה תמיד שילוב של כמה דברים

  אני לא מבננת הרבה לאחרונה.דכדכת קלה, כנראה משינויים תרופתיים, מזג אוויר שאין לי כוחות אליו כמו בצעירותי הקודמת, כי מי אמר שאני לא צעירה עכשיו, לאות ופיזור נפש, מי יודע מה קודם ומה אחר כך, מה הגורם ומה נגרם… מחשבות כבדות ושרשרת תקלות קטנוניות, שוברת כוסות, ספלים, צלחות, נשפך צבע, נתפסת השמלה, תקפה אותי ואת מאצ'י חתולה עצבנית, אבדתי ...

קרא עוד »

זכרון מנחם

        עמותת זכרון מנחם: "מציירים את המחר" ביום שישי, אתמול, נערך הפנינג אמנים בטיילת הנמל, בתל-אביב. היה כיף, חברה טובה, רוח ים, מכחולים ושמחה. שמחת הנתינה, אבל עצב, כשחושבים למה נערך ההפנינג הססגוני הזה. הכוונה היא ליצור ספסל ארוך, מצוייר בידי כמאה אמנים. כל ספסל/שולחן יימכר לטובת העמותה, למען הילדים.מי שיכול, זו תרומה מבורכת. הספסל יוצג לאורך ...

קרא עוד »

היא קראה לי נבט

  היא קראה לי נבט נבט, היא כינתה אותי. אני נבט? התכוונה להקניט, אבל נבט בשבילי זו מחמאה! הבת שלי כינתה אותי נבט…מה יותר יפה מנביטה, מפריחה? מיד ראיתי ירוק, רענן. אני? נבט? כן! הלוואי כל חיי לנבוט! שאלתי אותה: "נבט?" היא אמרה: "כן, הנפולים, האפורים האלה" ואני ממשיכה בקו הבוטני: "אה, נבטי סויה?" והיא אמרה: "נפולים, אפורים" ואני: "נבט ...

קרא עוד »

בלישם

הראש המה רעיונות בבוקר. או שזה הקפה. זה יצא במטבח. למה לא הלכתי לצייר… מרוב התרגשות הכנתי אורז מלא עם מש, וברוקולי עם שעועית ירוקה וסלט תפוחי אדמה, לילדה שבאה היום מהצבא. אבל אולי התרגשות היא כי לא קרה לה כלום כשהתהפכה עם חברתה , כשנסעו על אחד הצירים ברכב "סופה". רוח צד, סטייה, הגה, והרכב התהפך. לא קרה לה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי