לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
נְשִׁימוֹת שְׁקֵטוֹת
צְלָלִיּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת
וַאֲנִי עֵרָה
נְשִׁימוֹת שְׁקֵטוֹת
צְלָלִיּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת
וַאֲנִי עֵרָה
כבר מתחשק לי להירדם
ענת, תודה על קריאתך. זהו העניין שהכותבת לא נרדמת…
לוסי, יפה הטקסט, ההייקו.
אני חוששת שהוא לא קריא בציור.
גבריאלה יקרה, חששותיך מדוייקים! אין לי כוונה שיבינו את הטקסט בציור. בגלל זה אני גם מוסיפה אותו למטה. הטקסט אמור להוסיף לאווירה, האותיות אמורות להביע בעצמן משהו נוסף.
מצד שני אני רוצה את המאמץ לפענח, לקרא ולחפש ולהשתהות עוד כמה שניות…
מרגש מאוד, לוסי
קווי המתאר העדינים
של הדמות (דמויות?)
נראים גם כנוף
העין נעה ביניהם
לכתמי הצבע
חסרת מנוחה
כל כך טעון השקט הזה
חזק מאוד, לוסי
תודה סמדר. השקט הזה אכן טעון למי שלא ישן. ניסיתי לתת לשקט הלילי, גוף. לאוויר שזורם בחדר, שמשתנה כל הזמן, צורה.
כמה עדינים גלי או אדוות האפלה הזו, חרישיים, וגם ההייקו בתחתית הזרימה לא מצליח להנשא על כנפי השינה, ויש גם צללים מתחת, רוחשים
חני, קראת הכל. הרוחשים מחזיקים אותי ערה.
גם אני בפנים, אבל עייפה מאד!
אומי, תודה. גם אני נפלתי מעייפות אתמול ודווקא נרדמתי. אבל יש לילות…שאני ערה על צד ימין וערה על צד שמאל…
אותיות – נששששמה לוסי
רך ועדין ציור הערש שלך , יש שיר ערש ויש ציור ערש 🙂
לילה טוב מאד לוסי
ריקי, תודה על ההברקה! ציור ערש נהדר!
לוסי, שמחתי מאוד לפגוש את העורבים שלך בחוברת החדשה של הליקון "שירה והעיר הגדולה". מה זה שמחתי?, התרגשתי…
את מוארת וערה.
תמי, ץודה. איזו הפתעה.אני עדיין לא ראיתי. גם אני מתרגשת מאוד. מקווה שיאהבו.
זה יפה – רואים את הצלליות, אפשר אולי אפילו לשמוע את הלחישות.
בדיוק לאחרונה נזכרתי בשיר-לילה להלך, שכתב גתה, ואחרי שהוא מזכיר בו את השלווה שעל הפסגות ואת הציפורים השותקות ביער, הוא מבטיח להלך שאם יחכה בסבלנות, יירדם עוד מעט גם הוא.
ליל מנוחה וחלומות פז!
עדה, תודה! השכלתי, אחפש את השיר. יש לך לאן להפנות אותי? נשמע לי ששווה ציור ערש , כמו שריקי הגדירה.
לוסי,
מתחת לשמי כאן יש קישור לבלוג שלי – אם תלחצי עליו תגיעי לדף האחרון שלו. הפוסט השני מלמעלה עוסק בדיוק בשיר הזה של גתה (כולל ציטוט של התרגום לעברית), ובתגובות שם את יכולה לקרוא גם אינפורמציה (ותרגום חלופי) שהוסיף רונן א. קידר. כפי שהוא כותב שם, השיר גם הולחן על ידי שוברט. ביצועים של זה אפשר למצוא ביו-טיוב, למשל בכתובת
http://www.youtube.com/watch?v=olnCkT7Q-Gg&feature=related
(אני מקווה שזה יעבוד).
עדה ! תודה! אני באמת נכנסתי לבלוג שלך, ואז נכבה המחשב שלי (הוא חולה) אכנס שוב כשירגיש כבודו יותר טוב. אסור לי לעייף אותו.
שמחת אותי מאוד! איזה יופי !
אכן,ליילי ומלא אוירה. מקסים
תמי, תודה רבה. אוירה, זה מה שחיפשתי, כי אלה לא דברים שאפשר לצייר ממש, בצורה ריאליסטית.
קסומה מאוד ה"חיפושית", שאינה אלא מילות השיר היפה.
יעל, יקירתי, איזה חיפושית? מכירה את המשחק "אפה אפי"? לא מצאתי חיפושית. למה הכוונה?
אבל לפחות כתבת "השיר היפה"…
מוצלח מאד בעיני כי הצללים נעים (בצורתם ובתנועתם) בין משהו מפחיד ללא מפחיד. הם לא מטרידים ממש, אבל..
בקיצור, בשביל ההבחנות האלה יש את הרישום והציור. המדיומים שהמילה לא מצליחה לצייר.
מה שקצת מפריע לי בשיווי המשקל הוא הכיתוב בתוך היצירה.
המצב שבו הכיתוב מופיע בתחתית הדף נראה לי כמתאים ביותר.
גיורא, תודה על ההתבוננות המעמיקה.
הכיתוב יחד עם הציור הם היצירה בשלמותה.
אני מחפשת את הדרך להביע באמצעים מופשטים את מה שהמילים לא יכולות. זה מתייחס למילה הכתובה עצמה גם. ז"א שאני אצייר שונה את אותה מילה, תלוי מה שהיא מביעה בתוך הקונטקסט.
אני לא מחפשת לעשות איור לטקסט, אלא ליצור יחד עם הטקסט והציור יחידה אחת שכל חלק בה משמעותי ואי אפשר לוותר עליו.
אני מתייחסת לצורך זה באותיות כאל גופים בעלי צורה שאפשר לשנות בהתאם להבעה שאני רוצה לתת.
אז המשחק הוא של כתמים, קוים, צורות, גם באותיות וגם בשאר.
בחינת שיווי המשקל, מה שמכנים גם קומפוזיציה, האותיות מהוות משקל נגד לכתמים האפורים האחרים, ויוצרים יחד איזון עדין ושקט, כמו שאנחנו רוצים בלילה.
תודה על ההצעה שלך כי היא מאפשרת לי להגדיר לעצמי דברים.
רציתי ליצור אפשרות להייקו נוסף. במקום "אני ערה", לרשום "ילדים". וזה מתחבר לי לאיור, שהוא מופשט ופיגורטיבי כאחד.
לבנה, תודה.ילדים הם סיבה לערות לילית…אני שמחה שזה לחק אותך למחשבות נוספות.
לוסי
כותרת אירונית להייגה מטרידה.
ומוכרת אישית.
הציור מביע את התחושה הכמעט פיזית
איריס, קראת נכון. את הצלליות אפשר כמעט למשש כשלא נרדמים.תודה.
לוסי, לא בדיוק לילה עכשיו, אבל הדממה והצלליות שלך מביאים שקט לנפש גם בצהרי היום 🙂
אמיר, תודה. שמחה להיות סוג של פרוזק… (: