בננות - בלוגים / / מה הכנסת לפה היום, ילד מתוק שלי?
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

מה הכנסת לפה היום, ילד מתוק שלי?

 

מה באמת, חטיף בוטנים נניח? כתוב עליו שהוא מורכב משלושים אחוז חמאת בוטנים וכמה זה מצוין. ומה לגבי השומן הצמחי, ז"א, שומן הטרנס שהוא מכיל? ומה לגבי הסוכר? ושאר החומרים שמכיל המוצר המעובד הזה?

מה עוד אוכל הילד? מעדן חלב. בשבילו זה דני, בשבילך זה חלב, כדברי הסלוגן. כמה אפשר לשקר, כמה? הלוא כבר הוכח שהקקאו מוריד משמעותית את ספיגת החלב בדם. אז איזה חלב איזה? ומה עם הסוכר? והטעמים המלאכותיים? ומי יודע מה עוד יש בפנים?

 

מה עוד יאכל דניל'ה שלא גמר את הבננל'ה? דגני בוקר, המופצצים בסוכר ובעוד חומרים ממכרים.

 

ואז באים אנשים כמו יאיר דקל ואחרים, ומאשימים את "העם" על שהוא בולס בלי הכרה. נו, נו, נו, שמן דובון!!! אתה לא יכול לשלוט על הפה שלך, פויה, אז לא מגיע לך לחיות בינינו. אתה עולה לנו יותר מדי. אתה מגביל אותנו. אתה כתם על מפת חיינו הצחורה. את ג'וק, מגפה, קטסטרופה…

 

באמת???? תגידו, שמתם לב כמה שקלו אנשים בארץ לפני שלושים וארבעים שנה? אתם יודעים מה, אפילו לפני עשור. היו אנשים מלאים, ולא הרבה מאוד, אבל שמנים ממש, אלה המכונים אוביס, הסובלים מהשמנה מופרזת וחולנית, לא היו כלל וכלל. היום אני רואה כמה כאלה גם כאן. ובקרוב, בוודאי נדביק את אמריקה במגפת המאה.

 

וילדים שמנים? פעם היו כאן אחד למאה אולי. אצלנו בבית הספר היו חמישה שישה ילדים שמנים בכל הכיתות כולן. ותעשו חשבון, 40 ילד בכיתה, 7 כיתות בשכבה, על 8 שנות לימוד. מבין מאות הילדים בבית הספר היסודי שלי, היו כאמור ארבעה-חמישה ילדים שמנים, ועוד שמנים מתונים יחסית לילדים השמנים של היום.

 

אז מי אשם, מי? שוב תגלגלו את האשמה לצרכן המסכן שמופצץ במזון זול וממכר המגובה בטונות של פרסומות שעושות חור במוח?

 

מדוע נגע הסמים הוכר כבר לפני שנים כמלחמה לאומית, אליה מתייחסים בהתאם? האם אתם אומרים לנרקומן: "יה חתיכת מפלצת, תיקח את עצמך בידיים רכיכה ותפסיק להזריק, תפסיק להריץ שורות" ? לא, אתם נותנים לו אדולן, מרכזים מאמצים ותקציבים למרכזי גמילה, מוצאים שיטות גמילה שיקלו על הנגמל, ועוד. אתם רואים במכור לסמים אדם בסיכון, אדם חולה, שיש לסייע לו לצאת מזה. ואתם לא קוראים לו מפלצת.

 

מזון, גבירותיי ורבותיי, המזון המעובד, הטעים, המפתה, הזמין, הממכר, הזול על פי רוב, שנמכר בכל פינה, הוא בדיוק כמו הירואין וקוקאין. סכנת נפשות!!!! בתוך חמישים שנה הפך העולם המערבי לשדה גידול של אנשים בעלי משקל יתר מסוכן עד קטלני. ולמה? בגלל שיצרניות המזון ממכרות אותנו למוצריהן באמצעות עודפי סוכר, כל מיני שומני טראנס מבעיתים, תוספי טעם ממכרים, ומי יודע מה עוד.

 

מדוע מהשמן מבקשים שיסגור את הפה לבדו, שישלוט על "דחפיו המגעילים", אך לא אומרים את זה על המכור לסמים?

 

בוודאי תגידו שההשוואה דמגוגית, שאני מגזימה, בוודאי תנפנפו בדגל "חירות הפרט", "חופש הבחירה", "אחריות אישית" ושאר שטויות הפי.סי, כדי לגבות את זכותן של יצרניות המזון הגדולות להרעיל אותנו. תגידו עד מחר שהאדם השמן צריך לקחת את עצמו בידיים ולהפסיק להתבכיין. תעשו מיליוני סדרות פתטיות ודביליות בשם "לרדת בגדול". אין לזה שום משמעות. זה אידיוטי, מניפולטיבי, פופוליסטי.

 

המפלצות האמיתיות הן יצרניות המזון, וכל המערכת הקפיטליסטית שמגבה אותן באכזריות וציניות כלכלית נטולת מוסר ומצפון, שכל מטרתה לעשות עוד כמה גרושים על אנשים שמתקשים לעמוד מול המבורגר בגודל של גלגל מרכבה.

 

ומה עושות היצרניות הערמומיות? מקטינות ממדים עלק. מוסיפים לתפריט סלטים, חחחח (שרק הרטבים שלהן עתירי קלוריות יותר מהמבורגר-מרכבה), כותבות לך כמה המוצר בריא, עתיר בסיבים ורווי ויטמינים (ובאותיות פטיט רושמות שומן מוקשה חלקית, ז"א, שומן טראנס), ושאר הרמאויות ואחיזת העיניים הקטנות והגדולות, הגלויות והנסתרות, שהן עיקר שיטת המכירה והשיווק הקפיטליסטית. זה בדוק. אני מאלה שקוראים את כל אותיות הפטיט האלה ומתעצבנים על אחיזת העיניים.

 

עד מתי? עד מתי יעבדו עלינו בעיניים? עד מתי לא ייקחו אחריות קבוצתית ולאומית? עד מתי יטילו את האחריות על האדם שקונה מזון מעובד ומורעל, כי הוא זול וטעים וממכר? עד מתי ישתפו פעולה עם מנטליות הרווחים הקלים של ענקי המזון, במקום להיכנס בהם חזיתית? הלוא יצרני המזון הם כמו פושרים. רואים ילד בלי במבה ביד, יעשו הכול כדי לדחוף לו אותה.

 

ואין תוכנית לאומית. ואין חוקים נגד היצרנים. למשל, שיחייבו אותם לכתוב מה באמת יש בתוך המוצרים ויפסיקו לשקר בציניות כזו על האריזה ופרסומות. מי שלא יעשה זאת, יקבל קנס גבוה, כי זה בדיוק מה שצריך לעשות כדי להגביל את השיווק הפרוע של יצרני המזון. או שיטת הגזר: לצ'פר חברות שייצרו מזון בריא יותר.

 

מגפת ההשמנה, כפי שהעיתונות השמעטקלטע אוהבת לקרוא לה, עברה כבר מזמן את שלב המקרה הפרטי והאחריות האישית. יש להסיק מסקנות ברמה הלאומית. אומרים את זה כמה שנים, אני יודעת, ובכל זאת לא עושים כלום. למה? נו, יו נו, "בעל המאה", "הון ושלטון", כל הקלישאות העיתונאית האלה, שהן גם, מה לעשות, נכונות.

 

הראו לי חבר כנסת דלוח או שר מדולדל מידות אחד, שילחם נגד הלוביסטים של קונצרני המזון ויחוקק חוק דרקוני אמיתי נגדם. על כך אגיד: פחחחחח. ואם זה יקרה, אגיד: נו, אולי אמת הגיעו ימות המשיח.

 

אבל בעצם, למה נרחיק אל מעבה המאפליה השלטונית, כשיש "עיתונאים" עלק, שעושים למענם את העבודה ומאשימים את השמנים במפלצתיות?

 

 

  

(והרשימה נכתבה כמובן בעקבות הרשימה של אליענה ושל איזה אחד מרשימות)

 

 

 

11 תגובות

  1. אורה ניזר

    יעל, הכל נכון, יש שיתוף פעולה בין מספר מערכות שמרויחות מכל עסקי ההשמנה, להלן רשימה חלקית: 1 תעשיות המזון קרי התעשיינים,
    2 הממשלה שנהנת מההכנסות שלהם – מס הכנסה שמן ניכנס לכיס האוצר,
    3 הרופאים שמקבלים חולים עוד ועוד חולים כתוצאה מהשמנה או נזקים אחרים שניגרמים לאוכלוסיה בעקבות צריכת המזון כפי שתארת אותו, ואת למעשה נגעת רק בקצה הקרחון של החומרים המזיקים לבריאותנו ומגולמים במזון,
    4 הדיאטנים למיניהם
    ומי צורך את המזון הזה עשיר בחומרים סינטטים, חומצות שומן ועו מיני כולרע? השכבות החלשות והבינוניות.
    את מדברת על קקאו, הצחקת אותי, מה עם החלב עצמו שאת קונה היום והוא יכול להחזיק מעמד במקרר כשבועיים? איך זה קורה? מה הם מכניסים לחלב? מה הם נותנים לפרות לאכול? ומה עם הלחם? שמתם לב שהוא נישאר טרי כמעט שבוע ימים? איך זה קורה? הרי רק לפני עשור לחם שנישאר יומיים כבר היה יבש, לא טעים… והיום הוא טעים כמו טרי, מה יש בלחם שאנחנו אוכלים? ועל הבשר עוד לא דיברנו, אשאיר קצת לאחרים מקום להתבטא, גם על האנורקסיה והבולמיה…

  2. חנוך גיסר

    אני לגמרי איתך (ועם אליענה) במחאה הזאת.

    מה שצריך:
    1.) חיים פשוטים.
    2.) "קום התנערה עם חלכה!" – בשיא הרצינות.
    3.) ח"כ צדיק אחד – דב חנין.

    • אסתי ג. חיים

      מסכימה לחלוטין, איתך, עם אליענה ועם חנוך גיסר. היחיד בסדום- הוא דב חנין.

  3. יעל, תודה שכתבת את הדברים הנכונים האלה. מטריד אותי כבר מזמן המוסר הכפול החברתי הזה שמפציץ אותנו במזון משמין ודורש מאתנו להיות רזים – ובעיקר רזות.

  4. יעל
    זה מעניין באמת המחקר אם עכשיו יש יותר שמנים יחסית לכלל האוכלוסיה מאשר לפני 20 שנה.יש מחקר מדעי על כך?
    והעיקר , זה צריך להיות לדעתי במערכת החינוך מילדות. כמו שלומדים חשבון שילמדו כיצד ומה לאכול ואיך לתחזק את הגוף.

  5. יעל זה גם בגלל מזון מעובד וגם בגלל ילדים שכבר לא זזים מהמקום. אנחנו שיחקנו בחוץ , בשכונה והלכנו ברגל לתנועה ולאן לא והם במכוניות של אימא שעושה להם שרות הסעות ומול המחשב ופה ושם בחוג לספורט. אז איך הם בדיוק ירזו הם בקושי זזים . יש המון ילדים שמנים וממש צר לי על זה.זאת באמת בעייה שצריך לתת עליה את הדעתבעדינות ולא בגסות מתלהמת.

    בשיעורים שלי אני עושה להם חסד ומקימה אותם מהכסא . ובמקומות מסוימים כמו איפה שאני עכשיו הם עולצים ובבתי ספר שהרגילו אותם רק לפרונטליות ודף או מחשב הם יוצאים מן הדעת .הם כל כך ממוחשבים לפעמיים שזה מזעזע ויש אסכולות שלמות שתומכות בזה. דוחה!

    את מבינה באיזו מסכנות גופנית הם חיים.והתוצאות לפנינו.
    בגיל שש עשרה יש המון אנרוקסיות ואולי גם בולמים ואנורקסים או לחלופין נוער שמן והאמצע הבריא הולך ונעלם.

  6. עדנה גור אריה

    יעל כל מה שכתבת נכון. ובאמת קשה לומר כל הזמן לילדים הצעירים לא, זה לא בריא. ואז את אמא לא טובה כי כולם אוכלים ג"נקפוד, ואת סבתא עוד יותר גרועה, כי הנכד נורא מבקש.
    אנחנו משתדלים לא לתת להסביר שזה לא בריא. כדאי שיתחילו בגן עם הסברים ילדים קולטים מצוין וזאת דרך לחנך גם את ההורים.

  7. סבינה מסג

    אני התעוררתי לעניין הזה לפני 40 שנה. זה דחף אותי ללכת למושב ולגדל את המזון וסוסים לילדים במקום טלויזיה וכל שאר המרכיבים של חיים פשוטים. אז נחשבתי כמעט מכשפה, אנשים ורופאים חשבו שיש לי אמונות תפלות. אני שמחה שהדברים משתנים. אבל הרבה יותר דברים צריכים להישתנות באורח החיים המודרני כדי לחזור לשפיות.

  8. אני כתבתי את הפוסט על מבקר המדינה והנשים השמנות וקראתי את (רוב) התגובות שמכנות אותי "מפלצת" וכו".
    מעט מאד תגובות התייחסו לבעיית ההשמנה, עסקו בבעיה ובפתרונה.
    קל מאד לכנות אותי בכינויים ולהתעלם מן הבעיה הציבורית.
    לצערי, אין לי פתרון לבעיית ההשמנה הנוראה (אוביס, אינני מכיר מלה בעברית), אבל אני שמח שיש אנשים שהתייחסו לבעיה.

  9. הדקל הזה מטורף שונא אנשים ובעיקר נשים, וכל מילה שלך נכונה.

  10. מסכים אנוכי עם רוב דבריך. אך הערה קטנה לי בנושא. ה"מפלצות" אינן יצרניות המזון. אלה האנשים העומדים מאחרי היצרניות הללו. כל אותם אנשים אשר עוסקים יומם וליל למצא את החטיף הבא או את המוצר הבא שימכר יותר מהר ובכמות. שם המשחק הינו כסף, כסף קל.
    כאשר מדברים על "יצרניות מזון" אנו בעצם מדברים על דבר כללי, גוף ארטילאי. אך אם נפרוט את הגוף הנידון נגלה כי מאחרי השם עומדים אנשים. אנשים העושים את היצרניות מה שהן.החל מבעלי המניות דרך כל בעלי התפקידים השונים בחברות הללו וכלה במוכר אי שם המוכר לנו את מרכולתו.
    אל אותם אנשים צריך לכוון את הביקורת.ביקורת שתופנה אל אנשים יכולה להועיל. ביקורת כלפי גוף ארטילאי אינה מועילה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל