בננות - בלוגים / / בית קברות לעצומות
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

בית קברות לעצומות

 

שאלתם את עצמכם לאן הולכות כל העצומות שאנחנו חותמים עליהן כמעט מדי שבוע? בחיי, בשנים האחרונות חתמתי על עשרות עצומות רשת, בכל מיני נושאים חשובים ונוגעים ללב. 

 

חתמתי בעד ניצולי השואה כדי שיקבלו את קצבותיהם. חתמתי נגד תערוכת אמנות באמריקה שהציגה כלב שגסס חמישה ימים – זו הייתה התערוכה. חתמתי נגד הווטרינרים המתעללים של אחת הרשויות המקומיות. חתמתי נגד הפסקת לימודי הערבית בבתי הספר. ועוד ועוד ועוד ועוד… והנה, רק אתמול חתמתי נגד סגירת ההוספיס.

 

משהו יוצא מזה?

 

כי אני יודעת שזה נותן הרגשה שעשינו משהו, שאנחנו אכפתיים, שהנה אנחנו, יפי נפש, מצביעים בארץ דמוקרטית נגד ובעד כל הדברים החשובים שבנפשנו. ואני יודעת שזו דרכנו היחידה להשמיע קול זעקה רפה.

 

אבל מה באמת יוצא מזה? 

 

9 תגובות

  1. גם אני שאלתי את עצמי. מישהו יודע?

  2. חנוך גיסר

    האמת, יעל?
    לא יוצא מזה הרבה.
    יותר מאשר מפלט למצפון – אין בעצומות למיניהן דבר, ובנוסף הן נותנות אשלייה של "דמוקרטיה", "דעת קהל משפיעה" וכו".

    אנחנו (גם אני) חלומו הרטוב של שלטון מסואב וכוחני:
    הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

  3. את רואה אני ישנה טוב בלילה, ואת הורסת לי… עכשיו בכלל מה לעשות… לחתום…
    אני אמשיך
    בשביל האחוזים הקטנים שזה מדגדג
    להתראות טובה

  4. וגם מההפגנות (אם הן מתקיימות), לא יוצא דבר. אנשים עייפים פה. דואגים לפינה שלהם. ומה שמעבר לה – לא מזיז.

    "הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם".

  5. סליחה אבל מהעיתונות אני למדה שרוב העצומות כן הועילו . פרט לאותו כלב אומלל.
    ההוספיס לא נסגר
    הוטרינר מועמד או כבר פוטר
    לדעתי אף הפסקת לימוד הערבית בוטלה או נדחתה.
    צריך למנות מישהו שיעקוב . אני בכל אופן די עוקבת העניין הוא שהרשויות מוציאות הודעות והשאלה היא אם זו לא דחייה מסויימת בינתיים עד שיישכחו ואחר כך הן חותכות בבשר החי . בשקט.
    אני רואה אגב עיתון כל יום,אבל כאמור
    מה באמת קורה בשטח אחרי הודעות ההרגעה והביטול . לא יודעת.

  6. היי יעל,
    דווקא ראיתי אתמול בחדשות שההוספיס לא ייסגר והרגשתי טוב כי אולי, רק אולי, העצומה הזאת גרמה לכך.

    • יעל ישראל

      מירי ושירי, אני שמחה לשמוע. טוב לדעת שאנחנו לא חותמים על ריק.

      • לא רק חותמים. כמה אנשים התארגנו באמצעות האינטרנט לעזרה לסודנים? אני מכירה מישהו שעד היום בסוף הקייטרינג שלו לוקח מה שנשאר אליהם וכמובן כל האנשים שהגיעו לפעילות באמצעות התקשורת האינטרנטית.
        זוכרת את המקללת המתנחלת מחברון?
        הסרט הועבר מאחד לשני והמדינה הגישה תביעה נגדה.
        מה שבכל זאת מטריד אותי זה שהמדינה אכן מוטרדת מתדמיתה ושומעת את העצומות אבל מה נעשה אחר כך בשקט ובכפייה. האם מה שקורה בהוספיס הוא לא מה שהם נדרשו שם מלכתחילה- להשתמש בכוח אדם מבית החולים ולא כופפו את ידיהם ? האם ההודעה היא לא טיוח ? וטיוח כידוע הוא סוג של כפייה על מקום שאין לו ברירה אלא לקבל את התנאים.

        • יעל ישראל

          אז אם זה מצליח, צריך ליזום עצומה למען ההודים המסכנים והעניים, שחברות כוח האדם מביאות אותם לארץ ברמאות, דורשת מהפ 25.000 דולר וזורקת אותפ כשהם באים הנה. ממש שוד לאור היום, בחסות המדינה. היה על זה כתבה עצובה כל כך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל