Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
בעקבות הפוסט של מירי על חלומות
כמו ההודעה בקול המתכתי שעולה כשבאים לשלם חשבונות בטלפון, כך גם מורה לי מוחי עם קומי משנתי: מערכת מאמתת נתונים, מערכת מאמתת נתונים. תני לנו כמה דקות, נפצח לך את תעלומת החלום, תקבלי את פתרון החידה בעוד כמה דקות.
ואני, ששנתי סתורה מרוב חלומות, שרגליי כואבות מרוב שיטוט בחלומותיי ושפתי סגולות מנשיקות של אוהבים דמיוניים או שפי כואב מרוב פטפוט חלומי, לא יודעת את נפשי. מדוע אני, בגילי הנכבד, עדיין לומדת בבית הספר התיכון? משרתת בצבא? נמצאת, לא עלינו, בטירונות, עם עוד מאה בנות? ולאחרונה חלמתי שמגייסים אותי, בגילי, לעשות מילואים, לא ייאמן.
והחלום שחוזר על עצמו אחת לכמה שבועות. אני בכל מיני חדרים עלומים בכל מיני מלונות, בפסטיבלים לקולנוע – שארית מימי "הזוהרים" כמבקרת קולנוע, בהם באמת לנתי הרבה במלונות בימי פסטיבלים – אבל בחלומות אני תמיד שוכחת את מספר החדר ומאבדת את המפתח ולא יודעת איך להגיע לחדרי.
והחלומות, המון חלומות, שבהם אני עדיין גרה משום מה בבית הורי, שהיה בית נערותי, ובדרך כלל כל המשפחה גרה שם גם כן. כאילו לא עזבתי את הבית הזה לפני עידן ועידנים. מה אני, עדיין ילדה של ההורים?
ורק כשבאים החלומות הרטובים, אז המערכת לא צריכה לאמת נתונים. אלה החלומות הכי פשוטים, הכי קמאיים, אין מה לפרש, כאן זה סתם הליבידו שמדבר. ואני עם קומי נוצרת כמה רגעים מלהיבים בזרועות בחור זר, שזה עתה המציא מוחי למעני.
פוסט חלומי ביופיו, יעלה אחותי. ושברת אותי. אני מעלה את הפוסט שלי על החלומות. שלא תעזי להעלים את זה בלילה שלי… את רוח גבית!
אוהבת אותך.
תודה אירוסית. רצה לקרוא אותך.
יעלה, כתבתי לך אצלי. כנסי אלי בבקשה.
ואני חולם שאני נוסע ב'בארט' (הרכבת התחתית של סן פרנסיסקו) לשדה התעופה וכל פעם לא נותנים לי לעלות לטיסה לארץ מסיבה אחרת. ככה כבר כמה שבועות ברציפות, לילה-לילה.
תעצרו את כדור הארץ: אני רוצה לרדת.
ווי ווי, פודולי, מאוד משמעותי……
ארז אחי. נו. טוב שיש גולים במטע. (אגב, מה עם החפלה במטע… שהזית עליה פעם. צריך לקבוע תאריך) החלום שלך הוא המציאות של בני אסף. כל פעם שהוא שומע "ישראל", הוא צועק, "גם אני נוסע לישראל" (הוא ציוני בדם) וכל פעם הוא משתתק ונאלץ לחזור אל עצמו… להשיב את פניו ריקם… אבל גם אני רוצה הביתה ולא נותנים לי!
כמעט שכחתי מהחפלה המתוכננת. רעיון גדול! (מה, זה היה רעיון שלי?)
אני כבר יודע איך נקרא ללילה כזה (לילה של ישראל, כמובן):
גולים עצמיים.
ממציא נפלא המוח שלך, לא?
יעלה, מאחורי הבית שלך ישנם שדות מדהימים ומפתיעים. את בטח יודעת… ומתוכם, שקועים מעט בביצה סגלגלה, בוקעים נרקיסים מענגי ריח. הנרקיסים הם החלום הרטוב של שדות הבוץ. מהרי, החלום עומד להגמר בקרוב מאד…..
מה זה השארת אותנו כשחצי תאוותנו בידינו? תביאי לנו חלום ליבידו למטע.
אנחנו כבר נעבד את הנתונים.
🙂
אוהב מאוד את הפוסטים שלך.
ואני חשבתי שזה קורה רק לי.
החלום שיש לי בחינת בגרות עוד להשלים, ולמה אני מופיע עוד לצבא .
וכמו שאמרת חלומות החשק מפצים.
קלעת לנפשנו.
"שרגליי כואבות מרוב שיטוט בחלומותי"
הולכת עם זה רחוק יעל !
אוהבת יעל תמיד את האמירה הישרה והישירה שלך
שבוע טוב
אוי יעלה יקירתי, כמה שאת מתגעגעת לכל מיני דברים. החלומות ומסתורי הנפש, אני דווקא מתה על זה. והנה לך אתר לשוטט בו, פיתרון אינסטנס לכל מיני חלומות משונים 🙂
http://www.dreammoods.com/dreamdictionary/
ולפעמים יש חלומות נבואיים ומדריכים במיוחד כשאני מתחילה לכתוב… מדהים
מקסים יעלית המדלגת על גבעות החלומות.
אגב יעל המשפט "מערכת מאמתת נתונים" מדהים לעצמו.
ספר-סרט-בדיוני במשפט אחד
תודה חבריי היקרים.
ש"ם הכחול, נו נו נו לך.