Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
ראיתי את ד"ר עז א-דין אבו אל עייש בראיון. הגיע מקנדה לביקור. שוב אני רוצה לומר לו אישית כמה אני מצטערת על אובדן שלוש בנותיו. מצד אחד, הצעד שלו לעזוב לקנדה מייאש אותי, כי הנה, אפילו הוא, איש השלום, שכמותו אנחנו צריכים רבים אצלנו, הרים ידיים ועזב כי אינו יכול יותר. מצד שני, אני רוצה לומר לו כמה חבל שהוא לא עזב עם בנותיו כמה שנים לפני מבצע עופרת יצוקה, כי אז הן עדיין היו בחיים, לומדות רפואה באוניברסיטת טורונטו.
*****************************
אימי אמרה לי השבוע שהשכנה שלה מהבית שבו גרה לפני שהלכה לבית אבות, נרצחה, ושהיא חוששת שהחברים של בנה הם אלה שרצחו אותה. מובן, שלהד"ם. אימי חולה בדמנציה בשנים האחרונות, אבל טלוויזיה היא עדיין רואה, גם חדשות. כך היתרגמו במוחה הסתור אירועי האלימות המחרידים של השבועות האחרונים. עכשיו היא חוששת שזה יקרה גם לה.
*******************************
תגידו, הקטע שעשו לשגריר טורקיה עם הכיסא הנמוך, לא הזכיר לכם את הסצינה המופלאה מה"הדיקטטור הגדול", שבה היטלר וצ'פלין יושבים על כיסאות שניתן להגביה אותם, תחילה מוסליני נמוך ואילו היטלר גבוה, ואז שהם מתחילים במרוץ הגבהות מטורף של הכיסאות, עד ששניהם מגיעים לתקרה?
ים הטירוף שבמחוזותינו מאיים להטביע את הכל ואת כולנו.
יעלה
מרתקים הקשרים בין שלושת הקטעים שהבאת. כתיבה תלת מימדית
היי יעל
בדיוק כמו בדיקטטור הגדול, אני מספרת לכולם ואף אחד לא זובר.
שם היה גדול, והמציאות כרגיל היא הקולנוע הטוב בעיר
להתראות טובה
חה חה חה, נכון לגמרי הקטע עם הכיסאות. הזכרת לי.
שלוש הערות עצובות ברמות שונות.
אני אתייחס ברשותך לשלישית רק בגלל שיש בה מפלט למחוזות ההומור. הנה, שווה צפייה:
http://www.youtube.com/watch?v=Yg-3AdzjhYI
יפה כתבת
תודה רבה חברים.