טוב, זה לא באמת יעל ישראל נגד אמיר אור. זה זעקת הלא-המעשנים מול זעקת המעשנים. כמה פעמים שמעתם את זה בחיים: מעשנים או לא-מעשנים? במסעדה, בבית קפה, במטוס… לא פעם יצא לי לטוס במחלקת תיירים בלא-מעשנים, והמושב שלי היה בשורה שמרוחקת כולה שורה או שתיים מ"מחלקת המעשנים". מה יצא לי מההפרדה המגוחכת הזו? כל הדרך הארוכה הייתי אפופה עשן ...

   אני לא סופרת סלבית ששמה נלחש בכל בית בישראל, אבל גם אני "זכיתי" לכמה וכמה ראיונות עיתונאיים בחיי. כבר מהספר הראשון נשבעתי שלא אקח חלק במשחק החשפנות הנוראי הזה. ותמיד אני נכנעת ליחצנית, נשברת ומסכימה לקחת חלק בגועל.     יש מי שנהנה מזה בוודאי. מי שנהנה, שייהנה. אינני נוהגת כמו "סיירת העישון", ואין לי רצון להכריח איש לנהוג כמוני. מי שאוהב חשיפה ...

    לפני זמן מה פירסמתי פוסט על הדיקטטורה של האוכל האשכנזי באולמות השמחה בשנות החמישים-שישים-שבעים בואך השמונים. בבלוגי ב"על השולחן" קיבלתי די הרבה על הראש בשל פוסט זה, כאילו אני גזענית הפוכה, כי טענתי שייתכן כי המזרחיים סבלו בשמחותיהם מהשניצל-עוף מכובס-סלט ביצים-צימעס גזר שהגישו בחתונות. מישהו טען שם שהוא לא הבין את עמדתי האישית: אני אוהבת או שונאת אוכל ...

  אני כמעט 24 שנים בעיתונות. התחלתי כמעט ילדה. הייתי בת 24 כשהפכתי למבקרת הקולנוע הכי צעירה בארץ, בעיתון" על המשמר" המיתולוגי.     העורכים שלי היו כבני ארבעים וחמישים וחלקם אף נשקו לשישים. הם היו מבוגרים, משופשפים, ידעו המון. למדתי מהם את כל מה שאני יודעת היום על כתיבה עיתונאית.      מרוביק רוזנטל למדתי להיפטר ממניירות הכתיבה "הגרמנית" שלי, ...

  מאוד אהבתי את הרעיון של הבלוגריות של "תופינים" ו"בצק אלים" לעשות יום מיוחד למתכוני מרק, שבו ייטלו חלק כל הבלוגרים בארץ ,המעונינים בכך. האירוע הסייברי התרחש לפני חודש, וקצר הצלחה.      מאז, גם לי מתחשק ליצור אירוע מרושת בנושא אוכל, ובחרתי בחמין.    אני מזמינה את כל הבלוגרים בכל הבלוגיות ל"שבוע חמין". אתם מוזמנים לפרסם החל מהיום ובמהלך ...

    אין הרבה כאלה בעולם: טווסים לבנים. בעצם יש להם פגם גנטי, הם פשוט נולדו אלביינו, אבל הם כל כך יפים, נכון? והנה עוד אחד:  

    קוד אתי לטוקבקיסטים? את רצינית? הצחקת אותנו. אני מניחה שאלו יהיו התגובות לפוסט שלי, שכבר שנה וחצי אני רוצה לכתוב אותו. אתיקה לטוקבקיסטים, נו באמת. את מה-זה נאיבית.     אבל למה לא, בעצם? אפילו הטוקבקיסט הכי ידוע בארץ, דב בינדר, אביו הבלתי נלאה של במאי הסרט "הטוקבקיסטים", דורש קוד אתי ותחיקה לגבי טוקבקיסטים שפוגעים ומעלים לשון הרע.   ...

  עד הפרסומת ההזויה שלו למחסני תאורה, לא סבלתי את מיקי בוגנים. אבל כשמישהו הנראה לנו כקריקטורה לוקח את הקריקטורה של עצמו עד הסוף, אני אוהבת. אפילו את טורי ספלינג, האישה והבזדוב, לא סבלתי עד הסיטקום עם הפארודיה העצמית שלה על עצמה, "עכשיו טורי".      מיקי בוגנים הוא אחד כזה שישר יגידו עליו שהוא פאתט: פארודיה עצמית על קאמפ. ...

  הכי שווה, הכי עיניים שוות, הכי ידיים שוות, הכי שחקן שווה, הכי עצוב כרוני ומרטירי כזה, בכל הדמויות הרומנטיות הגדולות שלו. קבלו את רייף פיינס, חלומה של כל ילדה בריטית. לא כל מיני אורלנדו בלומים, לא ליאונרדו קפריו הילדה הרכיכה, לא בראד פיט שעבר זמנו ונראה היום כמו חייל מארינס קמוט קרבות. וחוץ מזה, שהוא שחקן גדול הרייף שלי. ...

   רוצים לעבור ערב בנוסח גן עדן? שף ארז שטרן יעניק לכם את זה מכל הלב. ארוחה מרובת מנות ופינוקים בביתו שבשכונת בבלי בתל אביב, הפוגה קטנה מתלאות היומיומיום. זה כדאי!! רק ראיתי את מטבח הבולטאהופ צופה על שולחן האוכל הגדול בסלון, ישר הבנתי שהולכת להיות כאן ארוחה פיגוז. מי שמשקיע במטבח הענקים הזה לא יחפף. האלף-בית של השפים היה ...