בננות - בלוגים / / מנה, מנה…
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

מנה, מנה…

 

היום, לאחר בנודע דבר פענוח רציחתה של משפחת אושרנקו, לאחר שאליאור חן הוסגר לישראל ולאחר שנחשף הפושע הסדרתי יעקב טייטל, שוב לא מצאתי בנפשי מנוח בלא שאציב פה מחדש פוסט שהיצגתי פעמיים בעבר. 
עלי לציין שהפוסטים זכו בשעתם לתגובות נגד נמרצות למדי, ובין היתר הובעו ספקות רציניים באשר לגורם ההרתעה.
עםזאת, בנפשי הרהורים נוגים למדי באשר לזכותו של אדם מן היישוב להגן על חייו ורכושו.
לפיכך, מצפוני אינו מניח לי שלא להציב את הפוסט הזה פעם נוספת.

—————————————————————————-

אולי הגיעה השעה להוסיף לחוק הפלילי את עונש המוות?
אולי הגיעה השעה להרתיע פושעים שמאיימים על חיינו כל העת, ובהם פושעים סדרתיים ומאורגנים?
אני יודע שצדקנים ומתחסדים יתנפלו עלי, אולם הגיעה השעה שרוצחים ישלמו על רציחותיהם בחייהם. 


אליאור חן

יעקב טייטל

דמיאן קרליק

58 תגובות

  1. גיורא, ספק רב אם עונש המוות מרתיע – בתי הסוהר בארה"ב בתפוסה עולה. אפילו לא עינויים (סין, זימבבווה וכו').
    הפושע הוא חולה בנפשו, גם אם אינו מאובחן כך. חינוך תקין וצוותי הוראה וסיעוד ברמה גבוהה יותר יכלו לפתור הרבה יותר מן הזוועות האלה.

    • אין ספק שאתה צודק בקשר להיעדר אפקט ההרתעה שבעונש המוות, ואני מניח ששיקול תועלתי זה אינו השיקול היחיד שלך נגד עונש סופני זה. אבל הקביעה שפושע הוא חולה נפש נראית לי די בעייתית. מן הסתם, רוב רובם של הפושעים אינם רוצחים סדיסטים ששומעים קולות. האם גם מי ששדד בנק הוא חולה נפש? האם גנב כמו למשל הירשזון הוא בעצם מטורף? ומה בקשר לסוחטי דמי חסות כמו אנשי משפחות הפשע, האם גם הם זקוקים לאשפוז או טיפול פסיכיאטרי?
      האם עבריינים, מועדים או מזדמנים, אינם פשוט חלק מהחברה, כפי שתמיד היו?

    • -א- רק בעל סמכה יכול לאבחן אותו-אתה ואני לא
      -ב-אינו חייב להיות חולה נפש בשביל לעשות את אשר עשה
      -ג-כל עו"ד ממולח יכול להוציא לו אי שפיות זמנית
      אני מסכים עם גיורא לשם

    • -א- רק בעל סמכה יכול לאבחן אותו-אתה ואני לא
      -ב-אינו חייב להיות חולה נפש בשביל לעשות את אשר עשה
      -ג-כל עו"ד ממולח יכול להוציא לו אי שפיות זמנית
      אני מסכים עם גיורא לשם

    • -א- רק בעל סמכה יכול לאבחן אותו-אתה ואני לא
      -ב-אינו חייב להיות חולה נפש בשביל לעשות את אשר עשה
      -ג-כל עו"ד ממולח יכול להוציא לו אי שפיות זמנית
      אני מסכים עם גיורא לשם

  2. הטעמתי בפוסט את הספקות באשר לגורם ההרתעה. אני מודה שרגשותי עזים יותר משאלת ההרתעה.
    אולי הגיע השעה להיפטר לעולם ועד מפושעים כאלה, רוצחי נשים וילדים וגברים חפים מפשע?
    לי, כאזרח, נמאס להאכיל פושע כזה עד יום מותו במאסר עולם או עד שמישהו רך לבב יעניק לו חנינה.

    • חגית גרוסמן

      גיורא, כנראה שיש משהו בדבריך. ארבעה חברי כנסת חושבים כמוך ויעלו מחר הצעת חוק לעונש מוות.

    • מלצר!יש סכין במרק שלי!

      "להאכיל אותו עד יום מותו".
      אתה כנראה באמת נאיבי.
      מה שנקרא מאסר עולם בישראל,זה לא מה שנקרא ככה בארה"ב.
      בארה"ב,מאסר עולם,זה מאסר עולם וכמה מאסרי עולם יכולים להגיע לעונש של איזה 200 שנה,או משהו דומה.
      בארץ,"מאסר עולם",זה אומר כנראה ,אם להיות "נדיבים", אולי איזה 15-20 שנה,ושמזה ינוכו שני שלישים על "התנהגות טובה".
      דהיינו,אם דמיאן קרליק יהיה ממש "ילד טוב", יסדר את החדר או את התא שלו,יאכל בפה סגור וכד', אז הוא "ילד טוב ירושלים",ואחרי איזה 8-10 שנים הוא ישתחרר,זאת אומרת אם לא יימצא איזה "עוכר-דין",שימצא שהתאכזרו למסכנצ'יק בכלא והזיזו את הגבינה שךן
      ואי לכך רצוי לשחרר אותו אחרי חמישה חודשים,או בכלל להעניש אותו בחודשיים עבודות שירות. על תנאי.
      מדינה בדיחה.
      כן לעונש המוות!
      ולא משנה ההרתעה,היה מישהו שאמר שנקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן,ומי שמסוגל לשחוט באכזריות תינוק בן שלושה-ארבעה חודשים רק כי פיטרו אותו מהמסעדה בטונים צורמים,לא צריך להיות בין החיים.
      ג'וקים צריך להרוג.
      וסליחה,אם פגעתי ברגשותיו של גוק "אמיתי",כי קרליק גרוע בהרבה.

    • שלום גיורא
      אם מקובל עליך שאין אפקט משמעותי על הרתעה בעונש המוות, הרי שקריאתך (החוזרת) להחילו בארץ נובעת אולי ממה שמכונה "חוש צדק טבעי", או במלים אחרות, יצר נקמה. נקמה היא עניין מובן ואפילו מתבקש, אבל עונש מוות המופעל על ידי המדינה עובד, נדמה לי, לשני הכיוונים. כלומר, לא רק מכחיד את האדם שמוצא להורג אלא בתוך כך גם חלק מנפשה הקולקטיבית של החברה שבתוכה זה קורה. אני מרשה לעצמי לנחש שחלק מאובססיית הרציחות והרוצחים של החברה האמריקאית קשור גם לעונש המוות הנפוץ ברוב המדינות שם.
      אגב, במדינות מסוימות של עולם שלישי מקובל להניח לקורבן או לבני משפחתו להעניש במו ידיהם את מי שפשע נגדם. זה נשמע אולי ברברי, אבל יש כאן איזושהי תבונה: אם הפשע היה "אישי", כלומר פגע באדם מסוים אחד, ולא במדינה כישות אמורפית, למה שהענישה לא תהיה אישית?

      • עונשים מרתיעים את מי שאינם נוטים
        לבצע פשעים (קארל קראוס – בתרגומו של נחש מי)

        • אתה באמת רוצה את זה, עונש מוות? ומאמין ביעילותו (ע"ע מדינות עולם שלישי שכמות הפשיעה בהן גדולה בהרבה מבישראל, ומנגד מדינות המערב [למעט ארצות הברית])? ומה על השאלה המוסרית וההשלכות?

          וסתם בשביל הידע הכללי, בישראל כמות מעשי הרצח יחסית לא גבוהה, פחות משני בני אדם על כל מאה האלף. פחות מפינלד, ניו זילנד, ובריטניה.

          ורק לפרופורציה, במדינות דרום אפריקה זה 31 למאה אלף, במרכז אמריקה 29, באמריקות 16, במזרח אירופה 8, בקריביים 18.

        • ללג:
          אני משער שאני מכיר את מי שתירגם את דבריו של קרל קראוס.
          גם אני מטיל ספק בכוח הרתעתו של עונש מוות. רגשותי נוטים יותר אל הצד הפרימיטיבי, כלומר עונש מוות כרצון להיפטר לעד מרוצחי נשמות.
          עם זאת, אני מתלבט מאוד, כי בסופו של דבר מדובר בשאלות של חיים ומוות, הן של הרוצחים והן של הנרצחים, ואינני מקל ראש בדילמה הזאת.
          אך כאשר אני מטיל על כפות המאזנים את חייהם של הנרצחים החפים מפשע והרוצחים, המתתם של הרוצחים נראית לי צודקת למדי.
          על-פי שיטתי, למשל, לא הייתי מוציא להורג רוצח שרוצח רוצח, כלומר "חיסול חשבונות" בעולם התחתון.

  3. הגבתי לך בעבר, הרי הקיץ גם חתכו גופות, רצחו ילדה בגלל ריב בין בני- זוג ועוד.

    אבל לדעתי רף הענישה הכללי צריך לעלות, אפילו על עבירות תנועה.

    ישראל לא מתנהלת כלל כמדינת חוק, ואז שבנאדם עולה לו הדם לראש, הוא גם רוצח. הוא התרגל להתנהל כמו שבא לו. וזה מה שבא לו, תגיד לו לא?
    למה מי אתה? כל המבנה מעורער, וצריך לתקן מהתשתית.

    • רות בלומרט

      על דאטפת אטפוף …וסוף מטפיך יטופון… וזה הקטה המטריד למראה גולגולת צפה על פני המים: באיזה שלב של הקטל אנו נמצאים. ואם הרוצח נענש, כיצד מרגיש התליין" מי מוכן להיות תליין? אני בעד עונש מוות חד וחלק, גם אם אינו מרתיע. חיבוטי הנפש שלי הם : מי יבצע את ההוצאה להורג?

      • אולי גיורא לשם?

        • אולי גיורא לשם?
          אני מודה שלא הייתי מרגיש נקיפות מצפון לו הייתי אמור להוציא להורג אנשים כדמיאן קרליק, יעקב טייל או אליאור חן.
          מעודי לא התיימרתי להיות "יפה נפש", אם כי תמיד הקפדתי לשמור על נקיון כפי.
          יתר על כן, כסב לשישה נכדים צעירים אני מתמלא חשש למראה החברה המידרדרת לאלימות. מה יקרה כאשר נכדתי תרצה ללכת לרקוד במועדון? מה יקרה כאשר נכדי ילמד בבית-ספר תיכון? האם יצטרך לשאת עמו סכין כדי להגן על עצמו?
          עקרונות מוסריים טהורים (קדושה מוחלטת של חיי אדם באשר הוא אדם, למשל) נשמעים נורא יפים להלכה. בחיי המעשה העקרונות האלה עשויים לשמש כמקומות מפלט לרוצחים נתעבים.

          • מוני יקים אנטיציוני

            לשם הגיורא מבטא את החששות של הפולש הלבן הכוזרואשכנזי שכבש ארץ לא לו והרחיק את בעלי אדמותיה למחנות פליטים וכעת הוא רוצה "שקט תעשייתי" שנכדיו ונכדותיו ינהלו בגטו שהקימו חיי שלום ושלווה.
            לכן הוא פונה לפתרונות פופוליסטיים על סף הפאשיזם לחידושו של עונש המוות שכביכול ישמש להרתעה ולהורדת רף הפשיעה.

            בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

          • שאלה למוניו

            האם חורבן הציונות הכוזרו אשכנזית יוריד את רף הפשע?

          • מוני יקים אנטיציוני

            מי שרואה איך שודדים לעם הפלסטיני את מולדתו ילמד שלעשות שוד זה דבר לגיטימי.
            מי שרואה שודד כמו הירשנזון מקבל מאסר והולך לבית הבראה לומד שלשדוד זה דבר לגיטימי .
            מי שרואה מיעוט כוזרואשכנזי של 15 אחוז שודד 95 אחוז מהתקציב לומד שלשדוד זה לגיטימי.

            ולכן חורבן הציונות הכוזרואשכנזית מחויב המציאות הוא .

          • מוני יקים, לא חבל עליך? אתה עלול למצוא את שמך ברשימתו של יעקב טייטל ה"ציוני"!

          • מוני יקים אנטיציוני

            גדולי המרצחים של ההיסטוריה באו מארופה .
            לכן צריך להחזיר את הכוזרואשכנזים לארץ אבותיהם
            בירובידג'אן הכוזרית אם גלויות אשכנז.

            כי שני עמים אויבים אנו.

          • מוני יקים אנטיציוני

            לא די שאיימת להכניס אותי לרשימת הנירצחים של טייטעל הכוזרי , עכשיו אתה מאיים בקדמה על כותבים בתביעות משפטיות על הוצאת דיבה.
            בדיקה מדוקדקת מעלה שלפי הודאתך השתתפת במעשי הפשע של ד'ר שיבא/מנגלה ובתור שכזה אינך נהנה גם מחוק ההתיישנות שאינו חל על פישעי הנאצים.
            אז תיזהר לך כי יש הרבה עורכי דין פרענקים מחוסרי עבודה שישמחו לתרום את כישוריהם כדי לאכלס אותך במקום הראוי לך.

            כי שני עמים אויבים אנו.

          • אני מודיע בזה שה"איום בקדמה על כותבים בתביעות משפטיות על הוצאת דיבה" לא נכתב על-ידי ונחתם בשמי בחתימה שיקרית, נלוזה ונקלית.
            גם לא איימתי להכניס אותך לרשימתו של טייטל, אלא ציינתי שאתה עשוי להימצא ברשימה כשלו.
            כל שאר הדברים שכתבת אינם ראויים לתגובה.

  4. וזו נקודה רצינית נגדו.

    עמוס ברנס היה אולי מוצא להורג אילו היה נהוג עונש מוות כאשר הורשע בכל הערכאות ברצח רחל הלר. לאחר שנים בכלא ומאבק עיקש על חפותו (ועל כך שהוצאה ממנו הודאה בכוח) הוא זוּכה במשפט חוזר.

    השופט העליון חיים כהן, שהיה שותף לגזר הדין שהרשיע אותו, השתכנע בחפותו והיה מראשי המאבק למען משפט חוזר לברנס.

    וזה רחוק מלהיות המקרה היחיד.

    • לדודי,
      שים לב שכל מה שכתבתי מסתיים בסימני שאלה.
      הלבטים האלה חוזרים וצצים בנפשי כל אימת שמתרחש רצח שאכזריותו עוברת כל גבול.
      כמובן, כל רצח הוא רצח. אולם רצח משפחת אושרנקו…
      גם רצח התינוקת נועה גולדרינג (שאת הורי אביה היכרתי בשנות ה-70) זיעזע אותי לאין שיעור.
      אולם כל העת טרחתי לרשום את דברי בסימני שאלה חוזרים ונישנים. ההתלבטות התלבטות!

      • מוני יקים אנטיציוני

        תחזור לשירים העבשים שלך שאיש אינו מתעניין בהם
        כי באקטואליה אתה עוד יותר חלש וגם יוצא שהיית מעורב במעשי פשע שמן הדין שתעמוד עליהם לדין ותשלם את המחיר כמו כל פושע מהשורה.
        אני מבין שאתה כה עסוק בעיניינים שברומו של עולם ובהתבכיינויות על שחשפו אותך ככוזרי פשוט
        ולכן אתה מתפתל ולא עונה לעיניינים שמניחים בפניך אזובי הקיר.
        אתה לא במקרה אביו הרוחני של טייטל או של הרוסי קרליק ???

    • עמ להוציא ג ד מוות אתה חייב מע אכיפה מקצועית ואמינה.
      לצערי המשטרה שלנו לא עומדת בקריטריונים הנ"ל.
      כמו כן אתה צריך מערכת שפיטה חזקה .
      שפועל מהר וביעילות בלתי תלויה ולא מושםעת מהתקשורת או מהאח הגדול.
      הרי כתוב בתנייך"עין תחת עין"
      אלה מה,הכתוב התכוון גזר דין מוות כשאתה בטוח ומעל לכל ספק.
      בהוצאה להורג אין דרך חזרה.
      ג ד מוות מרתיע את כולם ,לא רק את החלשים ,זה לוקח זמן.
      מצד שני צריכים להשקיע בחינוך המון ולא רק במטוסים ובכלי מלחמה.
      ג ד מוות יגרום לכך שמע השפיטה והאכיפה לא יתנו עונשים זולים למקרים קשים,כמו שיש כיום.
      אבדנו את חוש הפרופורציה.

  5. לניסו דהן,
    אתה כל-כך צודק!
    הכתיבה שלי בעניין הזה היתה מתוך סערת נפש גדולה והתלבטויות עזות.
    עם זאת, חומרת הפשעים וזילות החיים גדלות מדי יום ביומו, והאדם אומר לעצמו: די! די! נמאס!

    • מוני יקים אנטיציוני

      מעבר לעברות פליליות שהן לחם חוקה של כל מדינה
      ומדינה ושמן הראוי להחמיר עם הפושעים בפרט כשהם
      באים מרקע סוציו אקונומי גבוה כך שלא מצוקות
      הביאו למעשיהם אלא חמדנויות ושנאות.
      מה שקורה כיום זה מצב הפוך בו עבריינים קלים מרקע סוציו אקנומי נמוך שאין להם 'פרוטקציה'
      נענשים קשות ואילו כוזרואשכנזים מרושתים היטב
      ותמיד יימצא השופט הרחמן שיפגין את אנושיותו
      ורחמנותו כלפי המקורב.
      ראו למשל את המקרה של השופט לשעבר דן כהן חותנו
      של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק ,
      דן כהן נחקר בעינין שוחד שקיבל בסכום של מיליוני דולרים ולמרות זאת איפשרו לו לצאת
      מהארץ כבייכול לשנת לימודים על מי הם חושבים
      שהם עובדים ?
      בוזגלו שהיה גונב לחמניה כדי לא למות ברעב
      היה יושב במעצר עד לפסיקה והיא היתה כבדה
      כי לא היה מי שיטה את השופט לרחמנות.
      תראו מה קרה לבניזרי שבאופן חסר תקדים שילשו
      את עונשו כאשר העז להגיש עירעור והוא יושב
      בכלא של ממש בעוד שהירשנזון שמעשיו חמורים פי אלף יושב בבית הבראה בניגוד לפסיקת בית המשפט
      שגזר נגדו עונש מאסר בבית סוהר.
      אפשר להביא עוד אלפי דוגמאות שיסבירו איך זה ש 95 % מהאסירים מזרחים בעוד ש 95 % מהכסף
      והרכוש שניגנב בישראל זה עבודה של כוזרואשכנזים.

      כי שני עמים אויבים אנו

      כי השופטים הם קודם כל גזענים

      כי מערכת המשפט דואגת לשמירת העשירים

השאר תגובה ל בועז ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם