אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

שר היער

 

 

 

שַׂר הַיּעַר  / יוהן וולפגנג גתה

 

 

Erlkönigשירו המפורסם של גתה (בתרגום מילולי: 'מלך האֶלְפִים' ) מבוסס על "בת שר היער" (– עיבוד של בלדה דנית שיוהן גוטפריד פון הֶרְדֶר תרגם לגרמנית כבר ב-1778. באגדה מתואר שר היער כיצור פלאי, קונדסי אך מסוכן, שנגיעתו ממיתה
Erlk
önigs Tochter
בהשוואה לאגדה, אצל גתה הסיפור מתפתח כולו דרך הדיאלוגים של הבן עם אביו ועם שר היער עד לסוף הדרמטי. הפיתוי מודגש יותר, ואף מבליח צד אירוטי מרומז.

השיר של גתה הולחן לביצוע מוסיקלי על ידי מספר מלחינים, והידוע שבהם הוא הלִיד של שוברט מ-1815.  

 


שַׂר הַיַּעַר

 

מגרמנית: אמיר אור, אריאל הירשפלד

 

מִי דּוֹהֵר מְאֻחָר דֶּרֶךְ לַיְלָה וָסַעַר?

זֶה הָאָב דּוֹהֵר וְעִמּוֹ הַנַּעַר.

יַלְדּוֹ מְצֻנָּף מִתַּחַת זְרוֹעוֹ,

הוּא אוֹחֵז בּוֹ לָבֶטַח, מֵחֵם אֶת בְּשָׂרוֹ.

 

מַה מַּחֲוִיר אֶת פָּנֶיךָ, בְּנִי שֶׁלִּי?

 הֲלֹא-תִּרְאֶה אֶת שַׂר הַיַּעַר, אָבִי?

שַׂר-הַיַּעַר, עִם כִּתְרוֹ וּזְנָבוֹ מִטַּלְטֵל?

  בְּנִי שֶׁלִּי, זֶהוּ פַּס עֲרָפֶל.

 

"יֶלֶד נֶחְמָד, בּוֹא-נָא אֶצְלִי,

מִשְׂחָקִים אֲשַׂחֵק אִתְּךָ לְהַפְלִיא,

שָׁם עַל גְּדַת הַנָּהָר יֵשׁ זֵרִים שֶׁל פְּרָחִים

וּלְאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ פְּרָחִים זְהוּבִים."

 

אַבָּא, אַבָּא, הַאָמְנָם לֹא תִּשְׁמַע

מַה לּוֹחֵש שַׂר-הַיַּעַר אֵלַי בִּדְמָמָה?

 הֱיֵה שָקֵט, יַלְדִּי, וְנוּחַ;

בַּעֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת מְאַוֶּשֶת הָרוּחַ.

 

"יֶלֶד טוֹב, הֵן תָּבוֹא וְנֵלְכָה?

בְּנוֹתַי הַיָּפוֹת מְחַכּות רַק לְךָ,

אֶת מְחוֹל הַלַּיְלָה בְּנוֹתַי תְּחוֹלֵלְנָה

תָּשֵרְנָה, תִּרְקֹדְנָה, וְאוֹתְךָ תְּעַרְסֵלְנָה."

 

אַבָּא, אַבָּא, אֵינְךָ מִסְתַּכֵּל?

שָׁם בְּנוֹת שַׂר-הַיַּעַר בַּמָּקוֹם הָאָפֵל?

-  בְּנִי שֶׁלִּי, אֲנִי רוֹאֶה זֹאת בְּרוּרוֹת:

כָּךְ זוֹרְחוֹת הָעֲרָבוֹת הַזּקֵנוֹת, אֲפוֹרוֹת.

 

"אֲהַבְתִּיךָ, דְּמוּתְךָ לִי קוֹסֶמֶת כָּל כָּךְ,

אִם לָבוֹא לֹא תֵּיאוֹת, בְּכֹחַ  אֶקַּח!"

אַבָּא, אַבָּא, הוּא אוֹחֵז בִּי עַכְשָׁו!

שַׂר-הַיַּעַר נָגַע בִּי וְעָשָׂה שֶׁיִּכְאַב!

 

גָּנַח הָאָב, קַל כָּרוּחַ דָהַר,

כָּרַךְ בְּיָדָיו אֶת יַלְדּוֹ הַנִּכְמָר;

אֶל הֶחָצֵר הִגִּיעַ אָבֵל וְאוֹבֵד,

בִּזְרוֹעוֹתָיו הָיָה הַיֶּלֶד מֵת.

 

פורסם במוסף "תרבות וספרות" של הארץ
לשירו של הרדר הקש "בת שר היער"

 

67 תגובות

  1. תרגום יפה, השורה הזאת בלטה לי ברעננותה – "שׂר היער נגע בי ועשׂה שֶׁיִּכאַב!".
    והשיר עצמו (אני מכירה את הלחן של שוברט) כל כך מפחיד.

  2. אמיר, נהייתה לי צמרמורת בכל הגוף.

    תודה שהעלית את זה.

  3. אמיר, תודה על התרגום של שיר שמביא את הדמונים. אין ממש תאור לשר היער- "עם כּתרוֹ וזנבו מִטַּלטֵל?" אבל הוא מצליח להשליט פחד על הקורא, כביכול לכולנו ישנם שדים ושדונים, ביער בעיר ובכפר…

    • תמי, כמו שלי כתבה, המוסיקה של שוברט ממש מפחידה, ולא בכדי – שר היער הוא לא "שדון". מכל מקום, זה בהחלט לא הדמון שלי.
      תרגמתי את השיר מזמן, אבל כיום כאָב אני מבין את השיר באופן הרבה יותר אישי.

      • נכון שיש בשיר מעט מעקדת יצחק רק שכאן הקורבן באמת מת?

        • אולי באסוציאציה. פה האב לא מקריב את הבן, אבל אין הצלה. להפך, האב לא רואה את העולם הדמוני שהבן רואה, הוא חסר אונים. גם אין שום אל.
          יש פה גם אלמנט של פיתוי. והעולם הדמוני מופיע באופן די פגאני כטבע עצמו.

          • אמיר, אתה צודק זה משהו אסוציאטיבי.
            האב לא מקריב את הבן אך באותה מידת חומרה לא מקשיב לו ויותר מכך האב לא מוכן להאמין למה שהבן רואה ומרגיש.
            שר היער כביכול מדבר ורק הבן שומע את דבריו. בעקדת יצחק הוא מדבר עם אלוהים והבן לא יודע כלל על הדו שיח כמו פה. שר היער הוא דמות שמזכירה את פאוסט. אבל אולי הגזמתי במיש מש.

          • התכוונתי את דמותו של מפיסטו.

          • מדוע מפיסטו?
            גתה מכניס כאן גם יסוד של מתח בין פיתוי לאלימות. אבל הפיתוי פה שונה לגמרי, אין "עיסקה", ומדובר בילד חסר אונים שהוא קורבן שלא ניתן להצילו.
            שר היער אינו שייך למשפחת הדימויים הנוצרית. הוא אינו שטן אלא כוח טבע דמוני.

          • השליחים , החיילים של מפיסטו יכולים להתגלות תחת כל מיני מסכות.
            מדוע חושק שר היער בנפשו של הבן?
            כדי להראות לנו פיתוי?

          • הוא לא חושק בנפשו. לפחות לא בנפרד מגופו. זה לא עולם מושגים נוצרי.

          • OK הבנתי:)
            אני פורשת לעולם החלומות, לילה טוב.

          • היסוד של הפיתוי ואונס-המוות הוא משהו שגתה מבליט. אצל הרדר זה אחרת. אולי אביא בהמשך (תרגמנו גם אותו).

          • אמיר, אשמח לקרוא תרגום שלך לשיר של יוהן גוטפריד הרדר.

            דרך אגב, קראתי את השיר לחברה שלי והיא הזדעזעה, התחילה לדקלם לי אותו בגרמנית ובקשה שאפסיק כי זה מעורר בה זכרון של אביה קורא לה את השיר הקשה הזה. תאר לך, אבא ובת, שיר ותובנות על שר היער…די הזוי.

          • כן, תמי, לגמרי הזוי, טוב שהיא לא בן. נשמע כמו חינוך גרמני טוב… לפחות תר-בו-תי.
            הרדר תרגם ועיבד, לא חיבר. די ארוך… אביא בקרוב בלדה אחרת, אנגלית, "תומס התם" – גם היא על מפגש עם העולם האחר, אבל הפעם בין גבר ואשה.

          • תמי, כמו שאמרת, בעקדה אלוהים מדבר עם האב והבן לא שומע.ואילו כאן שר היער מדבר עם הבן, והאב לא שומע.
            בעקדה מדובר בעמידה בניסיון של מסירות לאל – ואילו פה יש פיתוי אלים, לא ניסיון.
            מעניין שאת מפרשת את חוסר האונים של האב כחוסר קשב לדבריו של הבן. לא שהוא יכול לעשות משהו, אבל יש בזה משהו, ומכאיב – אבל לא מצוץ מהאצבע -להבין את זה גם ככה.

          • אמי, אבהות, הורות הם הנסיון הכי גדול שלנו כבני אנוש. מראש אחת ממצוות האל כמו מצוות בני אנוש הומניים היא להקשיב לזולת, לא כל שכ לילדינו. לא?

          • אמיר, האם כל מה שנמצא בגרשיים הוא למעשה, דבריו של שר היער?

          • כן. רק דברי שר היער מופיעים במירכאות – כציטוט מן העולם האחר.

          • כן, תמי, בוודאי.
            אבל נניח לזה. אני הורה יחיד לבן, ויש לזה סיבות שהייתי שמח אילולא היו.

          • אוי סליחה, לוקחת את דברי.

          • לא אמרת בעניין הזה שום דבר רע או שאני לא מסכים אתו. הכל בסדר.

          • הי תמי.
            כשהילד אומר לאביו שהוא רואה את שר היער הוא בעצם אומר לו:" אני עומד למות". אך טבעי הוא שהאב יענה לבנו שאין זה שר היער אלא פס ערפל. אני מניחה שגם אם האב לא רואה ,הוא לגמרי מבין ,ולמעשה נראה לי שלאורך כל הדרך הוא קשוב לילדו לחלוטין- ילדו עטוף למען יחם ובכל זאת האב רואה כשחוורו פניו, לכל מילה היוצאת מפיו של ילדו הוא מגיב וכששר היער "עושה שיכאב" האב יודע בדיוק מה קורה, הוא גונח ודוהר מהר ונראה כי יודע בדיוק מה קורה.

  4. הסיפור עצמו מבהיל למדי, יש להודות.
    אני רואה שזה תרגום של שני מתרגמים – איך בעצם מתנהל תהליך כזה?
    יפה מאד בעיני השורה על הרוח המאוושת בעלי השלכת. אפשר כמעט לשמוע אותה.

    • בדרך כלל האחד מופקד על שפת המקור – והאחר על שפת היעד. בשיר זה אריאל תרגם מילולית את השיר, והסביר את כל היבטיו המוסיקליים והלשוניים, את הקונוטציות הקשורות בו וכו". על בסיס זה ניגשתי ליצור את השיר בעברית כפי שהוא מופיע כאן (עם הרוח המאוושת וכל שאר מטעמיו).

  5. אני מאוש אוהב את התרגום וגם את השיר. אחד הזכרונות החזקים ביותר שלי מכיתת השירה של הליקון היא סדנא שבה אריאל קרא את השיר, השמיע את הלחן של שוברט ודיבר על "שירה ומוסיקה". אז עוד לא היה לי שום קשר לשירה קלאסית ולשפה הגרמנית, וכבר אז הצטמררתי; היום, צחוק הגורל, אני נשוי לזמרת קלאסית וגר בגרמניה, והשיר אקטואלי מתמיד.

  6. אמיר, זה כל כך יפה, אני רק מהמחשבה על השיר מתחילה לבכות, המון זמן לא קראתי את המילים.
    זה אומץ לתרגם את השיר.
    בשבילי הוא מושלם.
    להתראות טובה

  7. http://www.youtube.com/watch?v=iJsTfuM43J8

    המוסיקה של שוברט בתזמור מקס רגר. שר תומס קווסטהוף. המנצח – קלאודיו אבאדו.

  8. תודה.
    מבריק ומזעזע.

  9. איך אומר האב: "אני רואה זאת ברורות", ולא רואה כלום? איזו אירוניה מצמררת. בעיניי, אחד משיאי השיר.
    יפה מאוד, אמיר.

  10. ארנולדיניו שטראוס

    ניצוץ עייני! משוש חיי! או כמה שזה נפלא הדבר! מרתק ומופלא! בראבו! בראבו

  11. סוף סוף, אחרי שנים רבות של חיפושים, הצלחתי לאתר את השיר בתרגום נפלא…
    בילדותי, אבי(ז"ל), נהג לספר לי ולאחי את השיר/בלדה, בלילות חורף סוערים, לפני השינה…הוא קרא לשיר "מלך האשלים"… ואני ואחי ישבנו מרותקים לעלילה המתפתחת, המהתלת, עם הסוף הטראגי…
    זוהי הפעם הראשונה שאני קוראת תרגום של אדם אחר ליצירה, הצלחת להעביר את תחושת הפחד וחוסר האונים של הילד ושל אביו, הצלחת להעביר את הרטט…
    כל הכבוד.
    מיכל

    • בעונג, מיכל. "מלך האשלים" בוודאי הפחיד אותך ואת אחיך עד מוות (טוב, כמעט). הוא גם השמיע לכם את שוברט?

  12. יוסי וקסמן

    שר היער נשף בעורפי…
    מתּי ומייד קמתי לתחייה וציירתי אותו.

    • יוסיניו, חתיכת נשיפה נשף לך שם. ראיתי את היערות האינפרנליים שלך. אתה בעצמך די דמון :)

  13. סתם אנקדוטה, בספר "35 במאי" של אריך קסטנר מדקלם הסוס (נגרו קבלו) את השורות הראשונות של שר היער.
    לקח לי שנים להבין מה אני קורא (מה גם שבתרגום הישן הוא בכלל מדקלם את מתי מדבר של ביאליק).

    • שר היער מפיו של סוס :))) קראתי את הספר לפני עידנים ולא זוכר, אבל לחשוב שהאלטרנטיבה התרגומית היתה 'מתי מדבר' עושה את שר היער לאהוב…

  14. מירי פליישר

    נהדר וקורע לבבות .
    מה זה עורר את שר היער לבוא?

  15. כל הכבוד! נפלא! מי שמבין טיפונת גרמנית יכול לקרוא את השיר ולשמוע ברקע את הלחן של שוברט: http://www.youtube.com/watch?v=2eS7XRXAGtw

  16. טשרניחובסקי את שלונסקי כתיבה יוצרת בע"מ (מאז 1902)

    שר השער

    מי זה יושב מול פני השער?
    אוהד הספורט ובנו הנער.
    יחזיק בידו של הנער התם,
    יאלפו בינה איך להיות מטומטם.

    הבן- "אבי, מה שמעתי קול ענות?
    בסך ניצים שני מחנות."
    האב- "ילדי הקט, זמנך אזל,
    פלפולים שמעת, מדברי חז"ל."

    שר השער- "נער חביב, אל תהיה כה פזיז,
    שים ת'צעיף ותעיף ת'חזיז.
    זמבורה זועקת, ביד יש גורמט,
    שהרי מטמטום, אף אחד עוד לא מת…"

    הבן- "אבי, הנה שמעתי קול קינה,
    השופט, אכן, הוא בן-זונה."
    האב- "אמו של השופט עובדת לפרנסתה,
    אין להאשימה על-פי עבודתה…"

    שר השער- "מה זאת הגית במוחך העכור?
    שסתם ישחקו במשחק לא מכור?!
    לא מקריות ולא נעליים!!!
    יעמוד השוער ויפתח ת'רגליים!!!"

    הבן- "אבי, השמעת את שאמר הכדור,
    על נגחות ובומבות, על מותר ואסור?"
    האב- "בני היקר, אתה רק חולם,
    הן ידוע לכל שהכדור הוא אילם."

    שר השער- "מה זאת הגית במוחך העכור?
    שסתם ישחקו במשחק לא מכור?!
    'אחת, שתיים, X!' – לי יש רעיון:
    השבוע בטוטו, יש עשר מיליון."

    האב צועק, מקלל, ומנעץ,
    התפוח הולך וקרב אל העץ,
    האב משתולל, וזועק מלוא גרון…

    לידו בטריבונה, כבר יושב חזירון…

  17. אני תלמידת כיתה ז' ויש לי עבודה לעשות בספרות על בלדות, מאוד אהבתי את הבלדה אך אני צריכה לדעת… איזה סוג הבלדה?… ואם אפשר גם באיזה תקופה היא מסופרת?..

  18. אני חושבת שהתגובה שלי ****

    • כלומר, קרן? ארבעה כוכבים? :))

      • לאמיר היקר,

        אי משם הופיע שר היער.

        ובחג החנוכה, כאשר האש שככה
        ליבבתיני בבלדה יפיפייה.

        האדום למלוא השמים היה כל כך נורא,
        הייתי די רחוקה,

        איזה כוח, איזו עצמה, איזה הרס

        ועתה לחוני המעגל נחכה.

        מזור הבאת לרוחי.

        חוה

    • הדס לאור אשור

      לי זה נשמע כמו תחינה של ילד הנופל קרבן לניצול מיני. התחינה לא נשמעת, לא מובנת, לא נקלטת, קצר בתקשורת, עד הסוף המר. שפת הילד רצופה קודים שאינם נתפסים בעולם המבוגרים, ולכן מעוצב האופל שמסביב. כך זה נשמע לי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור