המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.

בעקבות אליענה אני מעלה שיר קינה לזכרם של כל הכלבים שהלכו לעולמם ושמורים בליבנו המתגעגע שִׁיר קִינָה לְשׁוּגִי הַכַּלְבָּה                                                                                              סִלְחִי לִי שְׁחַרְחֹרֶת תיאֵוָת מַרְדּוּת שֶׁעַד הַבֹּקֶר לֹא הִצְלִיחוּ הַוֶּטֶרִינָרִים לְהַחְזִיר אוֹתָךְ לְמַה שֶּׁרַק לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת הָיִית – צִפָּרְנַיִם טוֹפְפוֹת מִן הַפִּנָּה אֶל הַסָּלוֹן,   שְׁחַרְחֹרֶת, כְּשֶׁהִסְתּוֹבַבְתְּ בַּחוּץ מֻתֶּרֶת רְצוּעָה חוֹגֶגֶת אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת שֶׁלָּךְ , אֲפִלּוּ לֹא קָרָאתִי לָךְ לֹא ...

              בחדר המיון     מאחורי הוילון בעל ואישה    אוחזים ברעד במזמור פתיחת ההיכל,  ריצה בהולה מעמדת האחיות  מחרישה את הקולות, בחדר האחרון איש צעיר איבד את המטרונום שלו . אני רוצה להבין את תשבץ הֶגיון הלב, כדי לשיר לשמו תהילה בתחנון כשרגלינו במקום הזה כִרְעוּתֵהּ. אבל מדריכה את הדמיון שלי לרומא  איתךָ, שם פוסידון תמיד דוהר על הגלים וגם רגלינו וצחוקנו  בין מזרקות בגשם קיץ  ...

  השיר שהיה תלוי בעץ המשאלות *     לוּ יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת     תָּא שֶׁל דָּם   לִזְרֹם בְּתוֹךְ עוֹרְקַי    לְהַרְגִּישׁ    אֶת כֹּל הַחַי בִּי וְנוֹשֵׁם   נְהִירָה לְךָ בַּנִּימִים הַדַּקִּים       וּכְשֶׁתַּחְשֹׂף אֶת עֲלִיבוּתִי   הַמְּאַחֶזֶת עֵינֶיךָ בַּמִּילִים   וְאֶהֱיֶה עֲרוּמָה עוֹד יוֹתֵר     הֵיכָן אֶסְתַּתֵּר בִּי   כְּשֶׁתְּגַלֶּה אֶת בְּזוּת גּוּפִי הַגּוֹנֵחַ  בְּמִסְתָּרָיו    וְתֹאמַר כָּךְ עוֹשׂוֹת כֻּלָּן.       שְׁבָרִים בַּחֹשֶׁךְ .   לְאָן תִּמָּלֵט ...

        נומה ילד בן יקר אמא כאן על המשמר   הלילה חושך אפלה ליבי לך ישא תפילה סמוך עלי והישען אמור על כל מלה אמן    אין מי שיגן עלינו מן הממית כאן בחיינו אתה אני עכשיו ביחד אין בליבי טיפה של פחד   נומה ילד בן יקר אמא כאן על המשמר   מלאך קורא לנו למעלה ...

  *   אחר הצהרים, במרפסת תחת הפרגולה, יושבים ושותקים. הכנתָ לי קפה כמו שאני אוהבת. אתה יודע להכין קפה. מתבונן באיזדרכת ולא אומר אני אוהב אותךַ. בעברית זה נשמע לךָ בנאלי,הסברתָ לי פעם, בצרפתית יש רומנטיקה ובעברית – הקפה יותר טעים. ידי על צוארךָ        חשה את הדופק  

    מחווה לדורית אורגד. סופרת ומשוררת, שיש לה מקום בלבי.    מתוך ספר שיריה "שעות מכושפות"       אֲסִיר תּוֹדָה       הָכָּלוּא בְּבֵית הַסֹהַר   ֹשֶל הַתּוֹדָה   מְלַחֵךְ בְּהַכְנָעָה   אֶת הָעֶצֶם הַגְּרוּמָה   ֹשזּוֹרֶקֶת גְּבִרְתּוֹ   לְפִנְכַּת עָנְיוֹ.   בְּמֹרֶךְ לֵב הוּא כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ   לְנַשֵּק אֶת יַד הַסּוֹהֶרֶת-   הַנְּדִיבָה הַיְדוּעָה ֹשֶלּוֹ.  

    בעקבות הפוסט של מוטי גלדמן על מלאני קליין, מצאתי את עצמי מתגעגעת לקריאה חוזרת בלוינס, הסיכומון הזה הוא טיפה בים המחשבות שלו שרובן מסתובבות בתחום האתי. עמנואל לוינס " פני האחֵר כִּפנֵי האלוהים"         לוינס נע בין הפילוסופיה המערבית, שהוא מכנה אותה היוונית,  למקורות  היהודיים. עיקר הגותו במטפיסיקה שמיתוכה בעיקר  ניגזרת האתיקה שבין האני והאחר. יש הרואים ...

  בחלק זה, האחרון, אעלה  קמצוץ  מסיפור חייו הקשור לנקודה היהודית. קוראים לי רובר בצרפתית, רוברט באנגלית, בארה"ב בוב, ורובּ ב…. וכו" ומה שימכם? אני אומרת לו – אורה- ומסבירה לו את משמעות השם, האור השמחה… ומיד הוא נידלק, ומתלהב, אור, אורה, היברו… ומספר את כל קורות חייו אבל מתחיל מהאור, ההארה שחווה, שמצד אחד הביאה לו שלוה ומצד שני  חוסר שקט ...

  "אתם זקוקים לעזרה?" יצאנו מהתחנה עם המפה ביד מנסים להבין את כיווניה, לפתע ניכנס בין שני ראשינו צואר ארוך ושאל באנגלית שניכר שאינה שפת אימו, "אתם זקוקים לעזרה?  אני גר כאן בג"ירונה, אתם רוצים לעיר העתיקה נכון? בואו אני אראה לכם",  אנחנו, זוג ראשים מורמים מעלה אל העיניים של הקול הזה, בוחנים את כוונותיו. ובינינו מלחשים בלי קול הוא ...

 פגישה מוזרה בגי"רונה עם    Kruzdlo  Robert     כדי לא לעייף את הקוראים אביא את הסיפור האמיתי הזה בשלושה שלבים.   מבוא   גרנו ברחוב ferran , בברצלונה שבמאות ה – 12-15 גרו בו יהודים והוא ניקרא ה –    call הקטן, והוא סמוך מאד לcall  החדש ול call הגדול. . שהם נימצאים ברובע הגותי . ישנן פרשנויות שונות למלה הזו call , ...