לְהַחֲלִיף מִלָּה
אֲנִי אַבָּא וְנִסִּים מֵהַמַּכֹּלֶת
מַחֲלִיפִים דִּבּוּר בְּמוּצָרִים
זֶה טוֹב שֶׁהַדִּבּוּר עוֹד לֹא נֶחְרַךְ
יֵשׁ יָמִים בָּהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף דִּבּוּר
הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים
לְמָחֳרָת אָנוּ קָמִים
כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא אֵרַע
לְשִׂמְחָתֵנוּ נִסִּים שָׁב וּמוֹכֵר לָנוּ בְּהַקָּפָה
בִּתְמוּרָה מֻחְלֶפֶת הַמִּלָּה
בְּעוֹד מִלָּה
נְשַׁלֵּם מָחָר
יִהְיֶה בְּסֵדֶר
נִסִּים אוֹמֵר
הַפַּחַד נִשְׁקָף מֵעֵינָיו
צַחְצְחִי לָשׁוֹן
תָּמִיד תִּהְיִי נֶחְמָדָה
וְנִקְנֶה עִתּוֹן
אָבִי נֶאֱנָח וּמוֹסִיף
אֵין שָׁם בְּשׂוֹרָה
כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה שֶׁאָבִי מֻבְטָל
בְּבָתֵּי הַקָּפֶה מַמְתִּינִים הַהֲמוֹנִים לְמוֹצָא פִּיו, לַהֲבָנָה
אָבִי מְנַתֵּחַ לַיּוֹשְׁבִים אֶת דִּבְרֵי הָעִתּוֹן וְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
תָּמִיד טוֹב
שֶׁיֵּשׁ עִם מִי לְהַחֲלִיף מִלָּה
יפה השיר, אביטל
תודה איריס, על הביקור והתגובה הנעימה.
יפה שירך, אביטל , עם עוקץ חברתי זה טוב שהדבור עוד לא נחרך ואפשר להחליף מילה. אהבתי
אכן חנה החכמה, זה שיר חברתי במהותו.
ובעוקץ טמון גם כאב וגם חוסר אונים.
אביטל, אני אוהב את סוג הכתיבה הזה שלך, אנושי וחכם בפשטותו
נעים לי שאתה רואה שקוף את הכתיבה שלי, ואף אוהד אותה. זאת מאחר ואני מכבדת מאד אותך ואת השגייך, כתיבתך וכמובן אשיותך.
נִסִּים שָׁב וּמוֹכֵר לָנוּ בְּהַקָּפָה
לוקח אותי שנים אחורה, לילדות, וזה דווקא מעציב אותי. כי אני יודעת שיש עדיין מקומות שמוכרים בהקפה, ויש אנשים שלא מצליחים להקיף את החודש ולסמן וי.
והבת המלווה את האב בבושה שלו, מאד חזק.
איריס, מוכרים בהקפה כמעט בכל מקום, חוץ מכמה שכונות יוקרה וכאלה.
בר"ג בעל המכולת אמר לי: לא תאמיני איזה צדיק אני, ועל איזה חובות אנשים יושבים לי כאן. ועל איזה מינוס אני חי בבנק.
והוא אכן היה בחור מקסים, שעשה שגיאות כתיב מרובות על גבי הכרטסות שלו, והיה תמיד סבלני כלפי כל לקוחותיו, שעל פניו נראו מבוססים.
כלומר אנשים מחביאים בבית את הצרות.
ומי אם לא הבת, רואה אותן, בעיינה הבוחנת.
תודה על תגובתך הרגשית והנוגעת.
חזק התוכן ויםה המשחק סביב הביטוי להחליף מלה.
תודה לך סבינה, לכבוד הוא לי שאת אוהבת ואף מגיבה.
אהבתי!
אומי, תודה על המילה.
שבת- שלום.