בננות - בלוגים / / לחג האורים שיר על מחפשי אור
סהרורית
  • נאוה סמל

    ילידת יפו. בעלת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל-אביב. פרסמה חמישה-עשר ספרים וארבעה מחזות. במרכז יצירתה עומדים גיבורים ילידי הארץ המתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר.   ספרה כובע זכוכית שפורסם לראשונה בשנת 1985, היה הספר הישראלי הראשון אשר עסק בדור השני - בניהם של ניצולי השואה, וזכה בפרס משואה - המכון ללימודי השואה בשנת 1988. עוד מספריה: ראלי מסע מטרה; אשה על הנייר - שהיה מועמד לפרס ספר השנה לנוער בגרמניה 2004; גרשונה שונה - על החיים במשפחה של ניצולי שואה בתל אביב שזכה בפרס  National Jewish Book Awardבארצות הברית ב- 1990; לעוף מכאן על ניצול שואה מתוניסיה המלמד נערה ישראלית שיעורים בהישרדות, שנבחר כעשרת מספרי השנה הטובים לנוער בגרמניה לשנת 1995. אופרה על הספר נמצאת בהכנה – בהלחנת אלה מילך-שריף. מי גנב את ההצגה שזכה בפרס הספר המאוייר מטעם מוזיאון ישראל ובציון לשבח ב"פרס זאב" ואף עובד לסדרת טלוויזיה בערוץ 2; ישן הוא ער במקום אחר והאומץ לפחד - שני קבצי שירה לילדים.   הרומן צחוק של עכברוש שעוסק בזיכרון השואה כפי שהוא מועבר בשרשרת הדורות, ראה אור בשנת 2001 בהוצאת  ידיעות אחרונות. הספר זכה לשבחי הביקורת ואף הפך לרב-מכר ובאחרונה הפך לאופרה מצליחה בהלחנת אלה מילך-שריף ובביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה מוצגת בימים אלה בתיאטרון הקאמרי של תל אביב והסופרת והמלחינה זכו במשותף ב"פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה" של עיריית תל אביב לשנת 2005. האופרה הוצגה במאי 2006 על במת התיאטרון העירוני של וורשה – פולין והוזמנה להופעות בדרום אפריקה במאי 2007. הספר יראה אור בגרמניה ב 2007.   יצירותיה של נאוה סמל תורגמו וראו אור גם באיטליה, רומניה, הולנד, ספרד, צ'כיה, בריטניה, תורכיה, אלבניה וסין.   בשנת 1999 השתתפה נאוה סמל בכתיבת התסריט לסרט התיעודי לומר קדיש וללכת על שואת יהודי טרנסניסטריה, בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית.   המחזה הילד מאחורי העיניים, סיפורה של אם לילד חריג, הוצג על הבמה בישראל במשך אחת-עשרה עונות, ייצג את ישראל בתחרות פרס איטליה 1987, שודר על ידי ה BBC לונדון, רדיו ספרד, בלגיה, צרפת, אירלנד, רומניה, גרמניה ורדיו אוסטריה, שם זכה בפרס דרמת הרדיו הטובה ביותר לשנת 1996. על הבמה הועלה המחזה ברומא, ניו יורק, לוס אנג'לס, פראג ובפסטיבל התיאטרון סיביו שברומניה. בימים אלה מוצג המחזה בתיאטרון רשיצה ברומניה, בתיאטרון הלאומי של תורכיה באנקרה, ובתיאטרון העירוני של לודז' - פולין. הפקה חדשה בישראל בשפה הערבית, עם השחקנית-זמרת אמל מורכוס, עלתה בהצגת בכורה באפריל 2005.   נאוה סמל זכתה בפרס היצירה של ראש הממשלה לשנת 1996 ובפרס "סופרות מאגן הים בתיכון" בצרפת 1994. ספרה החדש אישראל ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות וזכה לשבחי הביקורת. סרט תיעודי בעקבות הספר נמצא בהכנה. ספרה האחרון לצעירים איך מתחילים אהבה ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות. יראה אור באיטליה 2007.   נאוה סמל משתפת פעולה עם המלחינה אלה מילך-שריף גם באני רוצה להיכנס לספר בראשית - מחזור שירי תנ"ך שבוצע בידי המקהלה הקאמרית רמת- גן בפסטיבל אבו-גוש 2005 ובתיאטרון צוותא.   בין תרגומיה לתיאטרון: הניצול, משיח, כשהיא רוקדת (תיאטרון חיפה), זינגר (תיאטרון באר שבע), ילדה של כולם (בית ליסין), נערות הזהב (בית צבי), רכבת הצלה (תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער), רוז (תיאטרון הקאמרי).    נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בתל אביב.  

לחג האורים שיר על מחפשי אור

אומרים עלי

שאני רואה שחורות

כל כך הייתי רוצה

להיות רואה אורות

מדי לילה

אני מחפש את האור בנרות.

מתוך "ישן הוא ער במקום אחר", ספר שירה לילדים, ספרית פועלים 2000.

13 תגובות

  1. מירי פליישר

    🙂 קרוב לפוסט שלי על אותו נושא.
    לא בטוחה שזה שיר לילדים…

    • וכי אין בתוכנו ילד שנארז במעטפת המבוגר? מקווה שכן. חג שמח מירי.

  2. איך ביאליק אמר פעם, כשהואשם בכך שלשונו גבוהה גבוהה ולא בהכרח תתאים לילדים? "ילמדו הילדים את שיניהם לפצח אגוזים קשים קצת ותתחזקנה". (מקווה שלא שיבשתי, זה מהזיכרון). בכל מקרה, אני אוהבת שירים שמיועדים לילדים ולמבוגרים, שירים שאינם מתיילדים ושתמיד מעוררי מחשבה גם בקריאה חוזרת. בקיצור, אהבתי את שירך, כהרגלי בקודש עמך.

  3. אסתי ג. חיים

    משירי הילדים שמבוגרים אוהבים. יפה בעיני האזכור יצא הדופן של אור וחושך. הרי מה שלימדו אותנו ואת ילדינו בבית הספר בהקשר הזה בנאלי כל-כך.

  4. ומה הוא רואה בנרות?
    חיבים לעזור לילד הזה, ואולי זה לא ילד… אולי זה מבוגר שגם מצליח לראות את השחורות.
    את מכירה את הבדיחה על הרשלה, שאבדה לו מטבע, אז הוא חיפש אותה באור…
    בזמן האחרון אני מרגישה כמו הרשלה גם אני מחפשת מידי הרבה באור.
    יש עולם מענין בחושך
    אני יודעת שהשיר קטן יותר, ותמים, אבל איך שהוא אני מרשה לעצמי להפליג איתו.
    להתראות טובה

    • גם אני אוהבת את הרשלה… לחיי כל ההרשלים מאוסטרופול ומתל אביב שלא חדלים מלחפש. חג מואר

  5. עדנה גור אריה

    שיר ילדים שאינו מתאים גם למבוגרים הוא לעיתים גם לא שיר ילדים טוב. מאד יפה ומאד מבטא רגשות. ילדים יבינו על פי דרכם ואנו המבוגרים על פי דרכנו.
    חג אורים שמח.

  6. שיר לזכור! מעלה חיוך והרהור. תודה.

© כל הזכויות שמורות לנאוה סמל