לא ביקרתי כאן המון זמן. תירוצים לא יתקבלו :_) מכל מקום, ספר השירים שלי ראה אור לפני למעלה מחודש, בהוצאת 'פרדס'.   אשמח לשמוח איתכם בחגיגה צנועה, שתיערך בצוזאמן, לילינבלום 25 , תל אביב, ב-31.10.15  בשמונה ושלושים בערב.   ובינתיים, מוזמנים לבקר באתר הפייסבוק שלי, https://www.facebook.com/רונית-ליברמנש-944871712217849/timeline/?pnref=story   ולעיין בביקורת של אלי הירש, 7 לילות, על ספרי: http://jpg.co.il/view/56177210ba927.jpg/  

ירושה   אָבִי הוֹרִישׁ לִי אֶת מֵתָיו: אֵם וְאָב וְשִׁשָּׁה אֲחָיוֹת וְאַחִים וְכָל יָמָיו הוּא מְשַׁגֵּר צַוָּאוֹת רֵיקוֹת לְדֹּאַר נָע אוֹשְׁוִיץ.   אָבִי בָּגַד בָּהֶם כְּשֶׁנִּמְלַט וְהִזְרִיעַ אוֹתִי וְאֶת אֲחוֹתִי, דּוֹרִית-דּוֹרְקָה-פֶּסְיָה'לֶה. אָבִי בָּגַד בָּהֶם כְּשֶׁנִּכְנַע לִתְבִיעָתָהּ שֶׁל אִמִּי לְמַלְּטֵנִי, הַבְּכוֹרָה, מֵחוֹבַת הַהַנְצָחָה.   בְּגִיל שְׁמוֹנִים וּמַשֶּׁהוּ גּוּפוֹ שֶׁל אָבִי הֶעָקוּד אֶל שַׁלְשֶׁלֶת מֵתָיו בּוֹגֵד בּוֹ בְּאֹפֶן אַגְרֶסִיבִי: רַגְלַיִם וּמֵעַיִם וְשַׁלְפּוּחִית וְלֵב ...

  עונדת שלוש טבעות נישואין: את טבעת נישואיי שהולכת ומתקלפת מזהבה, השנייה, זהובה ודקיקה של אבי המת ושלישית זהובה-אדמדמה, ששימשה את אמי לנוי, כמו היו "טבעת שנתית", הַטְבָּעַת שנותיו של גזע העץ שקצו הולך וקרב.          

קעקועים היא עצרה אותי בתמר פּנַת התאנה, שכון הקצינים, חמש סמטאות ירוקות עם גגות רעפים ועצים שפעם טיפסתי עליהם מהר יותר מהבנים, ג'ינס קצרים, קרועים, רגליים שקופות  וּוְרידים כחולים, ילד שמנמן עם פה דביק. אסתר הירש! כמעט שמחתי לקראתה. אתי תירוש! זִכְרון ילדותי הזעיפה גבה מרוטה בת לאם נִצוֹלָה מספר כחול, סיוטים ואסתר אחת, מנחה לאלוהי הדתיים נעולה במרפסת בלילות ...

במושגים ישראליים, העשור האחרון שבמהלכו ל א פרסמתי דבר – שירה/פרוזה/ ואף לא ממואר פולמוסי – נחשב לנצח. הנתון הזה עתיד להשתנות. בתוך חודשיים, יראה אור ספר השירים "התפוררות קוהרנטית". העורכת היא חברתי ושותפתי באתר ליריקה, ענת קוריאל. וכן, אני נרגשת. חלף עשור מאז ש"פגומות" ראה אור. גם ספר השירים העתידי, יראה אור  בהוצאת "פרדס האיכותית".