הית'רו 88 / רונית ליברמנש

הַתֵּעוּב הַקָּפוּא שֶלְּךּ שִסָּה בִּי אֶת מִפְלַּג
הַסַּמִּים. כּוֹשֶׁלֶת, נֶאֱבֶקֶת בְּמַגָּפַיִם
לוֹחֲצִים, עֲשָׂרָה אַבְזְמֵי כֶּסֶף שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת קְרוּעוֹת, צְמִיד
עוֹר שָׁחֹר כְּמוֹ הָעוֹר. בֵּינָתַיִם מְרַיְּרִים עָלַי שְׁנֵי כַּלְבֵּי
רוֹעִים גֶּרְמָנִיִּים, הֶנְדְס אַפּ! פּוֹקֶדֶת שׁוֹטֶרֶת בְּמַדִּים וְאַחַר-כָּךְ
לַצְּדָדִים, שְׁנֵי אִירִים וְרֻדֵּי פָּנִים מַצְבִּיעִים עָלַי, מְחַיְּכִים, אֲנִי
סְמוּקָה הִיא בְּשֶׁלָּהּ, מִשְׁקֶפֶת עַל דֶּלְפֵּק נִירוֹסְטָה מַבְהִיק, עַכְשָׁו
חִסּוּנִים וְאִשּׁוּר יְצִיאָה, הָעוֹזְרִים הַמְּסוּרִים מְשַׁסְּפִים טַמְפּוֹנִים, קַלָּטוֹת
חֲדָשׁוֹת, גּוֹרְסִים אוֹתִי לְאֵפֶר וְאַחַר כָּךְ הוֹדְפִים בְּגַסּוּת
אֲדִיבָה. קָאט
הַמָּסָךְ יוֹרֵד וְרַק לְשׁוֹנוֹת הַכְּלָבִים
הָאֲדֻמּוֹת עוֹד
מְרַיְּרוֹת.

http://lyrica.org.il/blog/?p=560