הבלוג של מיכה שמחון צלם אמן מורה מרצה פמיניסט נשוי ואוהב אבא לאימרי ועלמא מזרחי חברתי עצבני חייכני רגיש רוקר בנשמה בשלן
על הצלילות – מיכה שמחון
כוס מים צלולה, שקיפות שרואה הכל ברור, עומדת על אדן חלון משקיפה למרחקים. רואה צפונות הקיום. טיפת דיו שחורה ניתזת לתוכה. נרעדת על קרום המים. אדוות של שקיפות נמהלות בתמצית ההוויה, הדיו מכה בדופן המים, מידפק על דלתותיו, וחודר פנימה. וריד שחור של מוות פורץ לתוך המים החיים. נוקב את דרכו למטה לתוך הקרקעית, ניתז ממנה למעלה, עולה ובדרך פוגש את מה שהיה שובלו. מתערסלים הוא וצלליתו בריקוד המוות, מתעגלים ומתעקלים להם בבטן הלוויתן ההרה אותם, המשתאה אל מול זה הייצור אשר בקע את בטנו. והצבע נמסך בתוך השקיפות. השחור והאפור מלכלכים את המים הצלולים והמים מנסים לענות להם, ללחלח את מהותם המעכירה ולא יכולים להם. והנה המים נעכרים להם בריקוד המוות המאפיר. ורידים ונימים ובני נימים של אפרוריות משתוללים בחיק החיים ולא נחים עד שהמוות שורה בכל.
כל הזכויות שמורות למיכה שמחון C
גרמת לי לראות את התמונה במוחשיות רבה וזה לא קורה לי בדרך כלל. אזה יופי.
ככה לאט לאט … מאד אהבתי
לאומי וללי תודה על התגובות.
זה נולד כויז"ואל ונכתב מתוך החוויה של ההתבוננות במעמקי הזיכרון ולכן, אולי זה נראה כל כך מוחשי.
ניסיתי לתאר תמונה.
מיכה
חשבתי לי שאפשר היה לסיים עם:
ורידים ונימים ובני נימים של אפרוריות משתוללים בחיק החיים(המים) ולא נחים עד שהמוות(החיים) שורה(שורים) בכל.
צלילות צלילות אבל החיים המתאפררים אולי הם החיים? תמהתני.
כל כך היטבת לתאר את ההתרחשות שממש כמעט אבל רק כמעט אפשר היה לוותר על סרט כזה או סדרת צילומים. אבל למה לוותר? כשבמיכה שמחון עסקינן?
אני מסתכל כאן על התגובות ומבין שזה כמעט לא הוגן לספר לכם, שהתיאור הזה: "על הצלילות" לקוח מתוך רומן שאני עובד עליו. תודה על התגובות, הן מחזקות אותי במלאכה הסיזיפית. ותיכף אולי אוסיף עוד קטע מתוך הספר בפוסט חדש.
מיכה
וואו,
ממש תיאור של מה שקורה בחיים-מוות האלה שלנו, בכל הקיום.
המשחק: מים צלולים בתוך כוס מים והעימות עם הפס השחור (אולי האופק – המוות העתידי המאיים או שלא).
ואולי כך גם קיומנו: סערה בכוס מים ותו לא ?
תיאור מיוחד ומעלה הרהורים.
הי רונית
תודה על התגובה.
שנה טובה
סוף סוף נכנסתי לבלוג
ד"כ אגב בפעם הראשונה בכלל שאני נכנס לזה .
חוץ מארץ נהדרת …
חסר לי הצילום של שקיפות אני מכיר את היכולת שלך .
תוסיף מעט מלח ןתאורת סטודיו
עופר יקירי
התיאור הזה אמור להחליף תמונה, אבל למה לא לצלם אותו. רעיון לא רע בכלל.
מיכה בו נעשה את זה יותר בלוגי של שיח אמניםיות ונכניס את הפורמט של הודיאו עם קצת התרחשות וליירים….
ותיראה כמה מילים יפות תקבל
{ דרך אגב סחטיק על הצילום במורה דרך}
אני מקווה שהוא עם הפרס….
מיכל ישר זיהתה אותך היי זה לא מיכה
בו ניקח את הפרויקט נתאם ונצלם אני מקווה שהזמן איתנו עד שתוציא את הספר
התחברתי לזרם התודעה. נסחפתי. לגמרי.
ובמיוחד ביום כמו היום בו עצב טוויגי נמהל בשמחת נעמה.
טוויגול עליה השלום, אני זוכר כשהיא הגיעה לדורית עוד, ממש מזמן. הפרווה הכי נעימה שיש. אני אשכח לה לרגע את העובדה ששרטה אותי כל הזמן ושהיו לה גבולות ליטוף ברורים. היא היתה ממש מדהימה. זח"ל. (זכר חתולה לברכה)