בננות - בלוגים / / נתחי עוף ממולאים באגוזים ותאנים ועטורים ברימונים א' לה מיכה
הבלוג של מיכה שמחון
  • מיכה שמחון

    רחוב השומר 15 חיפה   אחוזה, חיפה נוה שאנן, חיפה בי"ס בארי בי"ס עירוני ג' השומר הצעיר נוער הליכוד נח"ל מלחמת לבנון מר"צ גשור אירופה אוסטרליה ניו זילנד תאילנד  יפן ישראל ירושלים אוניברסיטה אגי הרבה הונגריה תעודת הוראה גימנסיה רחביה מ.א. סוציולוגיה ואנתרופולוגיה יוליה קצת רוסיה בי"ס לצילום מוסררה הודו פלורנטין, תל אביב בי"ס לצילום מוסררה בי"ס גבעת גונן בקטמונים ירושלים סיגלית יד אליהו מכללת ספיר בי"ס לצילום גיאוגרפי  תלמה ילין ובאמצע התחתנתי התגרשתי התחתנתי לתמיד ועכשיו אבא טרי לאימרי מלמד באוניברסיטה העברית תעודת הוראה בסוציולוגיה ופסיכולוגיה מלמד במכון הטכנולוגי בחולון ועכשיו אבא טרי לעלמא

נתחי עוף ממולאים באגוזים ותאנים ועטורים ברימונים א' לה מיכה

הי 
זה מתכון שהמצאתי לכבוד חברי: תמר ואסי, שנמצאים עכשיו כל כך רחוק באמריקה. מאז שוחזר בהצלחה מספר פעמים. אני חושב שהוא מנת הדגל שלי.זה לא מתכון למתחילים, אבל אפשר לצלוח אותו, אם עוקבים אחרי ההוראות.

נתחי עוף ממולאים באגוזים ותאנים ועטורים ברימונים א" לה מיכה

 (בהשראה גרוזינית)
 
רצוי להגיש בלווית יין גרוזיני מסוג חוואנצקרה או קינזמראולי (ניתן להשיג במעדניות רוסיות) (שימו לב: אלו יינות חצי יבשים חצי מתוקים, אז אל תופתעו!)
 
החומרים
 
*חציל הפרוס לארבע פרוסות אורכיות עם קליפתו.
*ארבעה נתחי בשר חזה עוף בגודל דומה לחציל (עדיף חצי חזה הפרוס לחצי מעוביו.  
 כלומר שחזה מתרנגולת אחת יספיק לכם לארבעת הנתחים) (ותעשו לי טובה אל תרביצו לעוף. לחתוך לא להכות בפטיש!)
*100 גרם גבינת סולוגוני (המקבילה הגרוזינית למוצרלה) שניתן להשיג בשוק או במעדניות
 רוסיות  
 (אפשר גם מוצרלה כמובן ואפשר גם בלי לשןמרי הכשרות)
*10-20 אגוזי מלך קלופים
*4-8 דבלים (תאנים מיובשות)
*כוס מלאה בכוסברה טריה קצוצה
*גרעיני רימון מרימון אחד עד שניים רצוי חמוץ
*3-6 כפות של רכז רימונים (בחנויות תבלינים, חנויות טבע ומעדניות רוסיות)
*2-3 כפות ברנדי (לא חובה)
*1-2 כפות שמן רגיל (קנולה בריא יותר) או חמאה
*4-8 שיני שום (לפי הטעם)
*רבע כפית של זרעי כוסברה טחונים
*מעט קינמון או מוסקט או ציפורן טחונים
*קצת מלח ופלפל שחור
 
אופן ההכנה
*לפרוס את הגבינה לארבע פרוסות בגודל של שליש מפרוסת חציל בערך
*לטגן את החצילים משני צידיהם. אפשר גם לקלות אותם בתבנית בתנור, כשהם מרוחים
 במעט שמן משני צידיהם. זה משמין פחות וכבד פחות. להוציא כששחומים.
*להקפיץ את האגוזים על מחבת חם עם מעט מאד שמן (כפית מקסימום)
 להיזהר שלא יישרף! להוציא החוצה אחרי 1-2 דקות. לשים בצלוחית בצד.
*לפרוס על מגש את ארבעה נתחי הבשר ולשים עליהם את ארבע פרוסות החציל. לשים
 במרכז פרוסת סולוגוני ועליה 2-3 אגוזים ודבלה או שתיים.
*לגלגל את נתחי החציל והעוף על תוכנם ולנעוץ שני קיסמים כדי להשאיר סגור.
*לטגן בשמן או בחמאה עד שמוכן (לפי עובי הנתח) כ- 5 דקות מכל צד. להוסיף אחרי 7
 דקות את השום, להיזהר שלא יישרף!
* להוסיף למחבת את רכז הרימונים ואת התבלינים ולהפוך בתוכו את הנתחים
 הממולאים.
*לבשל כך 5 דקות. להוסיף אחרי 3 דק" את האגוזים והדבלים שהשארתם בחוץ.
*להוסיף את הברנדי ולהדליק. (זה מקרמל קצת את הסוכרים) (לא חובה)
*להניח במרכז כל צלחת נתח או שניים.
*לפזר גרעיני רימונים חיים מעל ולבזוק את הכוסברה הקצוצה.
 
הצעות לגיוון
 
*במקום עוף אפשר להשתמש בנתח של שייטל מיושן (לבקש מהקצב שיפרוס אותו דק
 (פחות מסנטימטר עובי) זה יותר בשרי ועסיסי. לטגן אותו 3 דקות מכל צד. העוף עדין
 יותר.
*לצמחוניים – הכל אותו דבר רק בלי הבשר או העוף. זה נפלא גם כך.
*מי שלא אוהב כוסברה, חצילים, אגוזים או שום שיתרחק מהמטבח הגרוזיני, זה לא
 בשבילו.
*אפשר להוסיף קצת יין אדום יבש או מתוק (חצי כוס) בשלב של הבישול ברכז הרימונים
                                                בתיאבון!
                                              מיכה שמחון

27 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    היי מיכה.

    הכי אהבתי את ה"בתיאבון! מיכה שמחון",
    אתה חייב ללכת על זה.

    והמתכון – מאד יצירתי ונשמע טעים, אני מכירה קצת מאכלים גרוזיניים כי יש לנו איזה חלקיק, ויש לי מתכון מדהים אבל אני לא בטוחה שאני רוצה לחשוף אותו כאן, כי הוא משפחתי ולדורות.

    ויש לי פישוט לעצלנים או סתלבטנים תלאביביים צפונים אשכנזים:
    קחי 2 דבלים, גרגירי רימון אחד,
    בקשי מחבר שלך שיפתח בשבילך את הרימון,
    חופן עלי רוקט, אגוזי מלך, שברי קלות, ערבבי הכל יחד בקערה, הבזיקי מעט מיץ לימון וקצת גבינה איזה שיש במקרר,
    ובלעי בהנאה.

    המתכון שלך דורש מיומנות, תכנון מוקדם, היכרות עם קצבים, היכרות עם מעדניות, סובלנות לעדה הגרוזינית ולריחות מטבחה,
    כשרון מינימלי במטבח,
    קיום של מטבח בבית,
    סבלנות עד שהמאכל מוכן, חבר/ה להרגעת העצבים בינתיים וכולי.

    אני לא מכירה אף אחד שניחן בכל התכונות הללו יחד, בטח לא בחורה סינגלית.

    • זה מענין איך שהנשים איבדו את המטבח לגברים. המטבח הוא אחד ממקדשי היצירה שלי. לא משנה באיזה מצב רוח אני נכנס אליו, אני תמיד יוצא מאושר. וזאת למרות שהמטבח שלי קטנטן ולוהט מחום, אבל אש היצירה מפעמת בו. וחוץ מזה שאם היית שומעת את הקולות של סיגלית כשהיא אכלה את זה לראשונה היית מבינה שזה סוג של מעשה אהבה לבשל לאהובה (או אהוב) וגם לחברים אהובים. (שגרגרו בהנאה מרובה)

      • רונית בר-לביא

        אני אישית נהנית לבשל,
        ועוד יותר לאפות עוגות.

        אבל לא יותר מפעם-פעמיים בשבוע והכנה
        שלא אורכת יותר משעה בערך,
        אחרי שעה במטבח אני מתחילה לחטוף עצבים.

        אבל אני מזדהה איתך לגבי הפן התרפיוטי שבבישול.
        זה קורה לי גם עם גינון קל,
        והאמת שגם עם שטיפת כלים ..

        • איתך לגמרי בענין הגינון והכלים. ובמטבח אני יכול להיות כל היום. לסיגלית אני ממציא כל יומולדת מתכון חדש שתפור לפי הטעם שלה.

          • רונית בר-לביא

            וואייי, איזה כייף לה.
            (ונשמע שגם לך).

            האמת אבל שאני בדיוק חזרתי מערב עם חברים פלוס עוד יותר מידיי אנשים,
            והיו שם הרבה זוגות וזה עשה לי דביקקקקק.

            אני לא יודעת, כל כך הרבה יותר כייף לי עם סינגלים מאשר עם הזוגיים הדביקים האלה.
            יש כמה זוגות נדירים שמעניין איתם, כל השאר – שעמום אטומי.

            בסוף אפילו באתר הזה יתחילו לכתוב זוגות זוגות, ואנא אנו נבוא ?

          • האמת שהתלבטתי אם להגיד את זה, אבל הרגשתי שאפשר. מצטער אם דביק. לא התכוונתי.
            עוד בימי הרווקות העליזים שלי בישלתי המון לחברים. ידידה שלי פעם אמרה שאני מחזר דרך האוכל וזה לגמרי נכון. אבל לחזר זה לא רק אחרי אשה, אלא גם בכלל חברים ואנשים שאתה אוהב.

          • רונית בר-לביא

            לגמרי.

            זה מה שאני עושה באפייה, כמו מכשפה …

            היום כישפתי בעוגת שוקולד חמה עם תמצית תפוזים שזה היה הסוד.

            אבל מה זה עזר שהיו רק חבריי הטובים שאני חולה עליהם, אבל כולם כמעט נהיו בזוג לאחרונה (חלק בתיווכי),
            ועוד כמה הומואים שווים לתוספת.
            בא לי למות.

          • אל תמותי מותק. בישראל אחוזי הגירושין הם מהגבוהים בעולם.
            חוצמזה אני רק יכולה להגיד לך שאני הייתי לבד שנים, אבל באמת שנים, וכל הגברים הכי חלאתיים שיש במזרח התיכון עברו אצלי והשאירו אחריהם הריסות (שלי) ופתאום מצאתי חבר. זה פשוט קורה.

          • הי אליענה
            דרך אגב, אחוזי הגירושין לא ממש הכי גבוהים. יחסית לעולם המערבי, אנחנו נמוך, יחסית. אי שם באיזורי האיטליה. הסקנדינבים מכפילים אותנו והאמריקאים עוברים אותם בעשרה אחוז בערך. ועדיין יותר משלושים אחוז גם כאן וזה לא מעט.
            ומצד שני מי אמר שאנחנו מערביים? יחסית לאסיה ואפריקה אנחנו גבוהים, זה בטוח.
            וחוץ מזה שאני מעדיף לחשוב על להזדקן יחד.

          • אני יודע שכל מה שאני אגיד עכשיו עלול להיחשב לי כמו משהו שאומרים זוגיים לסינגלים, אבל אגיד ואת תחליטי איך להתיחס. תדעי שאני מדבר ממקום של אמפתיה (על בשרי) ולא מפטרונות. באמת ידעתי רווקות ממושכת.
            היו לי תקופות רווקיות ארוכות וכואבות (גם כשאת הכרת אותי אז) כשקירות החדר שלי הדהדו לי את רווקותי מכל פצע בטיח. היו לי תקופות שהשהות עם החברים שלי החבוקים בזרועות בנות זוגם (ולהיפך במינים) היתה סוג של מכוות אש. והיו זמנים שלגמרי התנזרתי מהמפגש עימם. הלבד כואב. הוא בעיקר כואב אם לא בחרת בו, אם את רוצה יחד וזה לבד בכל זאת. אני רומנטיקן חסר תקנה ותמיד ידעתי שבסוף אמצא אהבה. הייאוש היה בידיעה שהוא קשור בהמתנה ולא בהעדר מוחלט. בסוף ידידה שלי, תסריטאית, כתבה לי עלילה בשני משתתפים עם פוטנציאל פרקים כשל טלנובלה. תיארתי את הצלע החסרה והיא מצאה לי אשה. אני חושב שזה היה בגלל שידעתי להגדיר מה אני באמת מחפש.
            לא התעסקתי בגבוהה נמוכה רזה שמנה. התעסקתי בתוכן המהותי. האם אי פעם הגדרת לעצמך מה באמת את מחפשת כשאת מחפשת פרטנר לחיים. לא את אביר החלומות, אלא את אביר הימים והלילות, אביר הלהוריד את הזבל וללכת אל האופק, אביר הלבנות ולהיבנות איתו, אביר הלהחזיק ידיים יחד מעל לעריסת תינוק/ת אינשאללה. אני בטוח שתמצאי אותו, אם תדעי מה את מחפשת באמת.

          • רונית בר-לביא

            לא כל לבד הוא כואב.
            אני אוהבת לבד, אולי יותר מידיי.
            לבד זה לא אומר בדידות.

            מה שקשה הוא המפגש עם כל הזוגות זוגות האלה, וזה שאיבדתי חבר אחד הכי טוב וחברה אחת הכי טובה לזוגיות, הכל בחודשים האחרונים.

            היינו חבורה שמחה ועליזה, ועכשיו
            זה אחרת. זה טוב שדברים משתנים,
            אבל אני צריכה למצוא לי חברים טובים חדשים, כאלה שתהיה לי יותר שפה משותפת איתם לאור השינויים האלה.

          • רונית בר-לביא

            הסיפור האישי שלך מאד יפה.

            ואני באמת חושבת שזה נשמע לי טוב מאד,
            ושכייף לה וכייף לך.

            אני לא בטוחה שאני רוצה יחד,
            לא בטירוף בכל מקרה.

            ושני אלה שמצאו זוגיות, רצו די בטירוף, הם היו ממש חצאי בני אדם כל הזמן עם ההיעדר שלהם.

            אני מוצאת את עצמי נהנית יותר בחברה ככל שיש בה יותר סינגלים.
            מה לעשות ? ככה זה.
            הם יותר כייפיים.

          • שלום רונית ומיכה,
            קראתי את שניכם בחיוך גדול.
            כי בעיני שניכם צודקים.
            גם אני חייבת להיות בזוג ואחרי יותר מ-10 שנים נראה לי שגם התמזל מזלי וגם שנינו ידענו מה באמת חשוב לנו כך שהתרקחה מרקחת נכונה.
            מצד שני, אני מסכימה איתך רונית שזוג זה דבר משעמם למדי, בעיקר לצופים מהצד.
            יש משהו מביך בקוצי-פוצי ואחר-כך בדיונים הזוגיים . מהצד זה נראה בנאלי עד מגוחך אבל מבפנים זה מרגיש אחרת לגמרי.
            אני מוצאת את עצמי משתדלת להבין שיחות זוגיות כאלה, גם בשלבים הבאים, למרות שזה לרוב באמת משעמם:
            הרי לשמוע אימא צעירה מספרת בפחד גדול על השלב של חיפוש מטפלת לתינוק שלה, יכול להרדים משעמום.
            אבל לה זה הכי חשוב וזה באמת חשוב נורא – מי יודע איך יתנהגו לאדם חסר הישע הזה?
            כנ"ל לגבי שלבים הקודמים של אהבה ומשפחה וגם לגבי השלבים הבאים.
            בכל זאת, רונית, ישנם רווקים שמרדימים בסיפורי הכן התקשר-לא התקשר שלהם, ויש אחרים שיגרמו לי להזדהות ולהקשיב להם –
            אין כאן משהו סגור, אולי רק כוונה כללית.
            ועצות לגבי זוגיות – אני מרגישה שכל מה שאומר לך יהיה רחוק ומתנשא, כי מה ניתן כבר לומר.
            (מיכה לדעתי הצליח בעניין אבל אולי קראתי זאת במשקפי בעלת הנסיון).
            שיהיה טוב. בכל מקרה.

          • ועוד משהו. אני בטוח שהגבר הזה שבסוף יחזיק איתך ידיים, הוא ימות על העוגות שלך וירגיש איך כל פעם את טווה סביבו קורים של אהבה איתן ומתוכן והוא ירגיש קשור ולא חנוק בתוכם ויביט לך בעינים ולא ירווה. תאמיני. זה בדלת.

  2. נראה לי אחלה. אעשה אותו בקרוב.

  3. המתכון נשמע נפלא.. אבל..יש איזו גרסה טבעונית שלו? כלומר בלי עוף ובלי גבינה? אולי משהו עם טופו?
    החיים במחיצת גבר טבעוני אינם קלים.

    • מירי פליישר

      מיכה נשמע טעים ובטח מה זה יפה השאלה היא אם אלה נתחי עוף או חזה עוף או נתחי חזה עוף. זהו . ומה עם הרצפט של הלחם שסיגלית הריחה ואחר כך גם אכלה בחג הסוכות?
      וגם אני יכולה לגור במטבח . מבשלת חגיגה רק מה אין לי סבלנות ללמוד בדיוק איך עושים . אני לומדת מטעימות וזכרונות בדיוק היום אמרתי שעד שגדלתי לא נכנסתי אצל אימי פעם אחת למטבח. ובכל זאת יוצא לי לא רע . מבטיחה דבר אחד את הלחם אבצע בדייקנות אלא אם כן אצטרך לקנות מכשיר לאפיית לחם. כי אני לא רוצה מכשירים .לא רוצה.

      • הי מירי
        לגבי העוף כתוב בגוף המתכון – נתחי חזה עוף חצויים לחצי מעוביים. לאוהבי בשר השוקיים, אפשר לבקש מהקצב שיוציא את העצם ויחצה לחצי העובי, אבל לא ינתק את השוליים שישאר כמו פרפר. זה קצת מסובך וקצת עלול להתפרק, אבל אופציה.
        לגבי הלחם. אני אופה במכשיר: אופה לחם וזה יוצא טעים ובעיקר קל מאד. 5-15 דק" הכנה ולא שניה יותר, תלו בלחם ובמידת המורכבות של המתכון. אני לוקח מתכונים והופך אותם למתכוני מכונה. אין לי סבלנו ואו זמן לעמוד וללוש לחם. זה לא יצירתי, זה סתם עבודת פרך. אני יודע שהאנינים מצקצקים. אין לי סבלנות לעבודות מכניות ידניות במטבח. אני אכניס לכאן מתכון ללחם בהמשך. הבטחה. מי שרוצה ללוש שילוש…

        • מירי פליישר

          מיכה לא הייתי ברורה.
          בתפריט כתוב חזה עוף וכו". בכותרת כתוב נתחי עוף פשוט הצעתי תיקון עריכה לכותרת לספר המתכונים שלך עם השם
          "בתאבון ממיכה שמחון"

          • הי מירי
            תודה מתוקה, לא הבנתי באמת. תיכף יבוצע… את חייבת לנסות את המתכון הזה, הוא מדהים. כל מי שעשיתי לו אותו נפל ממנו. רק לאנשים שאת ממש אוהבת…

    • הי אליענה
      לדעתי, פשוט תוציאי את הגבינה החוצה. יכול להיות שזה לא יידבק מספיק, המרכיבים ז"תומרת, אז את יכולה לשים טופו או משהו אחר שיימס. תגידי לי הכאילו גבינות האלה של כפיר הן לא מתאימות לטבעוניים? אני חושב שהן נמסות לא רע.
      אולי לערבב את המלית עם קצת בורגול דק שנחלט והוא יחזיק אותה בתוך החציל או קינואה, שאני באופן אישי מת על המרקם שלה והיא הולכת נהדר עם פירות יבשים.

  4. הי לכולם
    שמתם לב שמתכון לעוף ממולא בפירות יבשים הפך לדיון על זוגיות? ואולי באמת כך הם הדברים. העוף כמטפורה לבטן ההריונית.
    אוכל זה מה שעושה בית, אצלי על כל פנים. כשהייתי חייל וגם אח"כ באוניברסיטה, לבוא הביתה היה אומר לבוא לבית המדיף את ריחות מאכליו האופייניים למרחוק. וגם היום בזוגיות שלי זה ככה. אוכל = בית. (לא רק)

© כל הזכויות שמורות למיכה שמחון