בננות - בלוגים / / חידה: איפה נמצא המקום הבא?
הבלוג של מיכה שמחון
  • מיכה שמחון

    רחוב השומר 15 חיפה   אחוזה, חיפה נוה שאנן, חיפה בי"ס בארי בי"ס עירוני ג' השומר הצעיר נוער הליכוד נח"ל מלחמת לבנון מר"צ גשור אירופה אוסטרליה ניו זילנד תאילנד  יפן ישראל ירושלים אוניברסיטה אגי הרבה הונגריה תעודת הוראה גימנסיה רחביה מ.א. סוציולוגיה ואנתרופולוגיה יוליה קצת רוסיה בי"ס לצילום מוסררה הודו פלורנטין, תל אביב בי"ס לצילום מוסררה בי"ס גבעת גונן בקטמונים ירושלים סיגלית יד אליהו מכללת ספיר בי"ס לצילום גיאוגרפי  תלמה ילין ובאמצע התחתנתי התגרשתי התחתנתי לתמיד ועכשיו אבא טרי לאימרי מלמד באוניברסיטה העברית תעודת הוראה בסוציולוגיה ופסיכולוגיה מלמד במכון הטכנולוגי בחולון ועכשיו אבא טרי לעלמא

חידה: איפה נמצא המקום הבא?

 

 

 

 

34 תגובות

  1. אני הייתי מהמר על איפשהו בדרך לבאר שבע.

  2. איפה שהוא בין קרית מלאכי לאשקלון?

    • מתחמם, אבל דרומה.

      • מירי פליישר

        גרוזיה?

        • הי מירי
          גרוזיה זה לא צפונה? תסתכלי בתגובות הקודמות יש שם רמזים מכוונים.
          אתן עוד רמז: איפה אני עובד?

          • מירי פליישר

            הצילום היה אפלולי כזה קצת מיסטי
            בא לי שזה יהיה בגרוזיה . מה אין שם שלושה עצים ברוח?

          • יש, אבל לא שלושת אלה. אלה עצים כחול לבן (זותומרת ירוק חום)

      • סתם ניחושים:
        1- אזור קרית גת
        2- אזור שדרות
        3- אזור נתיבות
        4- אזור אופקים
        5- אזור צאלים.

        • לא משנה, את/ה מה זה כן משנה.
          אחת מהתשובות שלך מדויקת כמעט לגמרי. יש לך הימור איזו?

          • מירי פליישר

            שדרות בלי קסאמים?

          • מירי היקרה
            שדרות זה לא גרוזיה…
            אבל את ממש בכיוון. קיבוץ ליד שדרות?

          • אזור שדרות? (באמת סתם ניחוש).

          • בגלל ששניכם בכיוןן ואני מת לישון, עוד רמז:
            זה במקום שמהווה סוג של שמורת טבע ליד קיבוץ באיזור שדרות, שקרוי על שם הקיבוץ שלידו (או להיפך).

          • מירי פליישר

            לאמכירה בדרום כלום חוץ מאיפה שנופלים קסאמים.
            תגיד ודי ובהזדמנות זו נמק למה עשית מזה חידה ומה המיוחד כמו בשעור צילום.קצת מילים לפני שכווווווולם הולכים לישון

          • מירי"לה, אני מת עליך.
            טוב, למקום היפה והשקט הזה קוראים בתרונות רוחמה. וככה הוא נראה בסביבות פסח.
            למה שמתי את התמונה ולמה ככתב חידה?
            אני אוהב את התמונה הזו, דווקא בגלל הקדרות הבוצית משהו שלה, איזה מין דמדומים של חורבן העולם.
            ולמה עוד?
            כי כשירדתי בפעם הראשונה לשדרות, הייתי בהלם. מבחינתי, חיפאי במקור, שדרות נשמעה ממש כמו מדבר. ופתאם ירוק ועצים ויפה כל כך.
            אז עברתי שיעור בסטריאוטיפים גיאוגרפיים – פוליטיים. ורציתי לבדוק האם זה רק בעינים שלי. ציפיתי שתגידו משהו בשפלת החוף הצפונית. ולא אמרתם.
            לילה טוב.

          • מירי פליישר

            סליחה?
            אני אמרתי גרוזיה וצדקתי בסופו של דבר. צפוני מבאר שבע,אפלולי וקריר
            גרוזיה.

          • לגבי קריר, אני לא בטוח שאת יודעת על מה את מדברת, אבל ירוק. בכלל אזור שדרות הוא מדהים. חבל שהקאסמים נופלים ולא מן.

          • מירי פליישר

            רציתי לגיד לך שמצא חן בעיני איך שניסחת את הצורך של המגיב לתגובה לתגובתו.
            ניסיתי לרמוז ולא באמנות כמוך לכמה חברי בלוגייה .
            מבחינתי מי שלא מגיב לתגובתי , לא בהכרח לא אקרא את בלוגו אבל כנראה לא אגיב.
            אז תודה שכתבת את זה כי כבר חשבתי שאני הקוקו היחידה בתחום.
            לילה טוב על באמת

          • איז צילום יפההפה!
            הזכיר לי את ציורי הנוף ההולנדים+משהו מאוד מכאן.

            הנגב הצפוני סובל שנים מיחסי ציבור נורא גרועים, עוד הרבה לפני הקאסמים.
            אנשים באמת בטוחים שזו שממה כזו (וגם השממות שלנו יפות).
            ועוד בטוחים שזה נורא רחוק ממרכז הארץ.

          • הי מיכל
            זו היתה המטרה של כל החידה – הבאה לתודעה, בחינת סטריאוטיפים ושבירת סטיגמות. תמיד כשכל העולם פוקק אתכבישי הצפון כל כך פנוי בנגב וכל כך יפה שם. אני מלמד שם שנה שלישית והתאהבתי.

          • תודה, מירי

  3. מאוחר. המלאכית הקטנה העירה אותי וחזרה מיד לישון (או במילים אחרות: אזעקת שווא) אבל אני כבר לא מצליחה להירדם שוב.
    מתנצלת מראש על העילגות הצפויה עקב העייפות.
    התמונה יפה נורא.
    והסיבה שהפכת את התמונה לחידה מזכירה לי סיפור… לפני כמה שנים למדתי בסקנדינביה מספר חודשים (בדנמרק ונורבגיה)קורס על טיפול בילדים באמצעות אגדות וסיפורים. אחת החוויות החזקות ביותר שחוויתי – ללמוד ולחיות עם עוד עשרים ומשהו סטודנטים מהמון מקומות שונים על תרבויותיהם ושפותיהם- אבל לא ארחיב בנושא כי זה מרחיק אותי מהפואנטה, ובתור אחת שמעבירה ביקורת על אנשים מסויימים שפותחים המון המון סוגריים ולא תמיד סוגרים אותן (זוכר?)אתן כאן דוגמה אישית לחשיבה ליניארית ואחזור לעניין. מה היה העניין? אה, כן… התמונה. החידה. בקיצור, להפתעתי הרבה גיליתי במהלך הקורס שרוב האנשים שפגשתי בטוחים שישראל היא פחות או יותר מדבר צחיח עם ארבעה גמלים ומקסימום שלושה דקלים.מתוך תחושת שליחות (מפתיעה) שתקפה אותי, צילמתי תמונות רבות באיזור הגליל ביום חורף רטוב וורענן ושלחתי לחברתי הדנית. רציתי להראות לה שיש לנו גם המון ירוק. התשובה שקיבלתי היתה (בתרגום חופשי): "איזה יופי! הכל כך כך חום ויבש!נאי מתה לבוא לבקר".
    :-)!
    אז הסטריאוטיפים הגיאוגרפיים שניסיתי לשבור לא ממש נשברו אלא חוזקו על ידי התמונה (הבאמת ירוקה!) ששלחתי, וזה בדיוק ההיפך מהתמונה היפה ששמת כאן…
    ליל מנוחה, עד הסימילאק הבא

    • הי הגר
      את כותבת נהדר, אמרתי לך?
      אולי תבלגי כאן עימנו – מיומנה של אם טריה – בלוג לוהט, אני בטוח. נורא מתאים לך לכתוב כאן, גם לאג"נדה וגם בכלל. סיגלית מוסרת שהיא גונחת מהתפעלות…

      • חן חן…
        קצת מפליא אותי לקבל מחמאות על קטע שבו התייחסתי למילה סוגריים כאל מילה בנקבה (לשמחתי ם ו ן קרובות במקלדת ותמיד אוכל לטעון להגנתי שמדובר בטעות הקלדה)….
        בכל אופן, בשנים האחרונות אני מתמקדת בעיקר בכתיבה אקדמית (שלמרות החלקים הסיזיפיים שבה אני מוצאת בה הנאה לא מבוטלת), אבל בצעירותי באמת מאד אהבתי לכתוב (תמיד היה לי טור באיזה עיתון איזוטרי שהיה קשור לחיי באותה עת. העלון של הקיבוץ, העיתון של המכללה וכד"). גם סיפורים יש לי כמה במחשב בפורמט בלתי ניתן לקידוד מרוב שהוא עתיק…
        בשנים האחרונות הצלחתי לפתח מנגנוני ביקורת משומנים שחיסלו את האומץ לכתוב. אני כותבת שורה ומיד מגחכת למקרא אווילותה…
        שוב תודה על המילים החמות,
        הגר

        • הי הגר
          אני מתנגד לשיטור בשפה. זה כלי הגמוני מסרס שמיועד בעיקר למנוע מבני ובנות מעמדות סוציואקונומיים נמוכים (עניים, לא משכילים ו/או מהגרים) להתבטא וכך להשאיר את זירת הביטוי להגמוניה התרבותית – פוליטית. במקרה שלך, זה סתם גורם לך להתנצל למרות שכתבת יפה ולמרות שאת לא מי שההגמוניה מנסה לסלק מדרכה…
          לגבי הקבצים הישנים, יש לי איזה ווינדוס וורד ישנים שיכולים לפענח קבצי קיוטקסט עליהם השלום וכד", אז לא לזרוק. וחוץ מזה אני מציע לך לנחות על המקלדת. יש לך את זה וגם את הקלות שבזה.

          • זה בסדר, אל חשש, אני לא מאוהדי האקדמיה ללשון… :-)זה לא מקרי שאני שייכת לבלשנות הגנרטיבית שאינה מורה לאנשים איך לדבר אלא בוחנת איך אנשים מדברים

    • להגר,
      קשה מאוד לצלם בישראל תמונה שתהיה ירוקה כמו אירופה. בטח לא בקיץ… איכשהו הירוק האירופי יותר מרוכז.
      התמונה היחידה שצילמתי אי פעם בארץ והיתה ירוקה מספיק כדי להיראות אירופית צולמה באזור מקורות הירדן, בחורף.

  4. בספרו של קנז "נוף עם שלושה עצים"

  5. עזוב לנחש, איך הייתי רוצה להיות שם עכשיו. ממש נראה מרגיע. אני דווקא המרתי על הצפון…

    • הי שירי
      זה שהימרת על התפון, מחזק את המחשבה הראשונית שלי, וזה אומר שלא הייתי כל כך רחוק. ולגבי להיות שם, עכשיו זה לא ממש ירוק, אבל חכי לכמה ימי גשם ואיזה מדהים זה יהיה. בתרונות רוחמה, המקום האידיאלי למתוח ערסל בין שני עצים עם בקבוק יין וספר ונשמה אהובה.

© כל הזכויות שמורות למיכה שמחון