מילים, תמונות ומנגינות שירת רחוב
שחור לבן בצפון הארץ/שירי רבר
להלן תמונות בשחור לבן מצפון הארץ. כמה שצבע מוסיף, הכול נראה שם כל כך אפור ואפל.
התמונות צולמו גם בשדות ירוקים וגם בכפר בדואי פרימיטיבי למדי. למרות שגם לשם חדרה סיוויליזציה ומקלטים של YES…:)
.jpg)
.jpg)
מילים, תמונות ומנגינות
שחור לבן בצפון הארץ/שירי רבר
להלן תמונות בשחור לבן מצפון הארץ. כמה שצבע מוסיף, הכול נראה שם כל כך אפור ואפל.
התמונות צולמו גם בשדות ירוקים וגם בכפר בדואי פרימיטיבי למדי. למרות שגם לשם חדרה סיוויליזציה ומקלטים של YES…:)
דוקא טוב השחור לבן. זה יותר אמנותי. רב השראה הצילום האחרון של קרן האור.
השחור לבן עושה את זה מאוד חזק.
ואיזה מקסימה הקוריצה….
רעיון יפה השחור לבן הזה . מאוד אפרורי
היי שירי,
מלא אווירה.
יפה. אהבתי בעיקר את הנוף עם ההשתקפות המים (הזכיר לי צילומים של אבא שלי משנות החמישים), ואת האוהלים…
איריס
היי איריס, אני מאוד אוהבת השתקפויות. בגלל שזה מזכיר לי ציור. גם אבא שלך היה צייר? איזה כיף.
הצילומים… לא הוא צילם פה ושם ב"מכונת צילום" כבדה של אז… היום הוא בפנסיה
אה, אופס. כנראה אוטומטית חשבתי שהוא צייר כי גם את ציירת. אבל ההשתקפויות בצילום זה משהו שמושפע מציור.
אני עדיין חושבת שזה מגניב לבוא מבית שאמנות היא חלק ממנו. לי לא היה את זה ואני רוצה לתת את זה לילדים שלי.
ילדים להורים כאלה לא תמיד מרוצים מהורים "אומנים". הם רוצים משפחה "נורמלית". הוריי לא היו (הם עדין…) אומנותיים בכלל. אבי צילם מתוך פטריוטיות… בתי גדלה בבית אומנותי. בילדותה היא העדיפה אימא ואבא "רגילים"
אני מודה שזה שיש לי הורים נורמלי שעבדו כל החיים ודאגו לעתיד שלי זה דבר טוב. אבל היה חסר לי רוח אמנותית בבית. לכן אני עד היום קרועה בין הרוח לחומר, בין האמנות לפרקטיות ועבודה קבועה. זה גם קשה מאוד.
נראה לי שגם ניסית לתאר מציאות של שחור ולבן שלצערינו לא השתנתה .( עדיין)
היי אביטל, אני במיוחד רואה את המציאות בשחור לבן. למרות שלאחרונה חזרתי לצבע. הלוואי שהמציאות תשתנה ואז כולנו נראה ורוד.
תודה לכולן על התגובות. אני מאוד אוהבת לצלם בשחור לבן. גם אנשים. זה מלא עומק. אני בעיקר מצלמת שחור לבן ב-1600 ASA כדי לקבל גרייניות וקונטרסט רב יותר.
דווקא "ריקון" הצבע מעניק (די בקלות) את ההזרה האמנותית והמבט האחר שלה. יפים.
תודה אמיר.
נדלקתי על הקוריצה והכבסים. זה מאותו מקום ?
זה לא מאותו מקום. הקוריצה מהכפר הבדואי והפרות (לא כבסים) משטח פתוח אחר בצפון.
אני כל כך נהנית מהעבודה שלך שירי. ממש אמנות.
וואו, אומי
תודה רבה!
ביוטיפול!
תודה שירוש. את חסרה פה. התגעגעתי לקרוא דברים שלך.
יש בזה משהו מיסתורי , מזמין. יפה
תודה לאה.
שירי יקירה,
בחירה מעניינת לצלם דווקא בצפון בשחור-לבן. מרבית האנשים שאני מכירה, עושים את הבחירה הזאת דווקא במדבר. ואת הצבעוניות שומרים לצפון, שהרי מלא בירוק ובצבעים.
והנה- את בחרת ללכת דווקא בשחור-לבן בחבל הארץ ה"צבעונית" יותר שלנו, ודווקא בכך הדגשת את מה שנמצא בה עמוק בפנים, והרבה מעבר לצבעים.
ארץ למודת מלחמות. עצב ויופי שלובים זה בזה.
התמונות כרגיל מקסימות.
תודה לך שאת חולקת עימנו [ועימי בפרט. כי אני מרגישה שהכל כך אישי כשאני מביטה לבדי מבעד למסך, כאילו רק אני, את והיצירה כאן.]
היי עדי,
תודה רבה על תגובתך החמה. הבלוג הזה הוא מעין יומן בשבילי כך שבאמת הכל אישי ואני בוחרת לשתף אתכן ביצירה שלי. שמחה שאהבת.
היי שירי
מלא אופי
להתראות טובה
תודה טובה.