שירי פריאנט
נעים מאוד, אני שירי, נשואה +3, עיתונאית, עורכת ספרותית, צלמת, משוררת, אומנית, בעלת תשוקה עזה למילים ואף תשוקה גדולה יותר לפחמימות. כותבת על נשים מעוררות השראה, על מהות האימהות והנשיות, על התאווה לאהבה ובעיקרון על כל מה שמציף אותי ברגש. מקווה שאצליח להציף גם אתכם. שמחה שאתם כאן. 
מילים, תמונות ומנגינות שירת רחוב
איאיאיאיייייייי
גיטריסטים, זמרי רוק, אנשי סאונד,
ועוד בשחור לבן.
זה כמו לילהXלילה,
צילומים אדירים.
תעשי בשבילי אחד ג"קו אייזנברג ?
🙂
רונית, אני מתה על ג"קו. לא יודעת למה. הוא מהמם! אם אני אי פעם אצלם אותו-שולחת לך, בטוח!
תעשי ואז תצלמי :))
לא יודעת, אבל הוא היחיד שגרם לי לראות פתאם כוכב נולד אז,
נורא התביישתי עד שגיליתי שחצי מבנות המדינה צופות בו,
כולל דוקטוריות, פרופסוריות, ולא מעט נשים בנות 30-70.
יש לו גרוב של זמר-רוק, זיפים, עדינות-קשיחות, בקיצור: סקס-אפיל,
אבל הוא נורא חולני והיום זה כבר לא עושה לי את זה.
אבל הוא יפיוף ברמה עולמית.
רונית, גם לפרופסוריות יש חולשה לאנשי רוק מסוקסים. אין מה לעשות, the good girls always want the bad boys!
no more bad boys for me
שמעתי שיש שילוב כזה של טובי לב חכמים נורא אבל מסוקסים.
אה, ושרוצים אותי בדיוק.
בחרתי להאמין לשמועה.
השילוב המושלם, רונית. זה קיים רק אצלנו בחלומות. אבל אחלה חלומות. עולם בו כל הז"קואים סופר אדיבים, סופר נחמדים ומתים עלינו בדיוק כמו שאנחנו. לא פחות ולא יותר.
את יודעת מה גיליתי, שירי ?
שיש כאלה.
טובי לב, חכמים מאד מאד, ונראים טוב.
רק אנחנו לא רואות אותם.
למה ?
כי הם לא מחצינים את עצמם, האגו שלהם תקין עד נחבא אל הכלים.
ואותנו ההאבלות זה לא מושך.
זה ממש נכון, רונית! אבל תודה אל, מצאתי לי מישהו יותר מרק טוב ואני שמחה. גם לי נגמרה התקופה של היציאות עם הדפוקים המסוקסים אבל חסרי לב…
הזכרת לי צילומים של שנות ה70.
תודה איריס.
מוזר שזה הזכיר לך דווקא את הצילומים של שנות ה-70.
יפות ומעוררות מחשבה.
תודה אומי