בננות - בלוגים / / שיעור יוגה
כתיבה תמה
  • ורד רובין

    אשתו של צורי. אמא של עמיר ניב יפעת.  אוהבת את ארבעתם אהבת נפש.  קוראת וכותבת מכיתה ב' ועד בכלל ללא הרף. לפרנסתה (ולגודל אושרה) עובדת כספרנית/מידענית במכללת בית ברל למעלה מעשרים שנה.

שיעור יוגה

שיעור יוגה

 

המורה ליוגה

מלמדת אותנו לנשום.

מורה לנו להקשיב לקול הנשימה.

היא מדברת ב-ש-קט  ו-ל-אט.

נראה שלעולם אינה יוצאת משלוותה

היוגית.

 

המורה ליוגה מדברת  מילים בסנסקריט, או בהודית:

פראנה, קפלבהטי, נשימת אוג'אי, אסאנה, צ'אקרות.

פראנה,  למשל היא אנרגיה טובה.

אולי אם אדע איך לאסוף אלי את אותה  פראנה נכספת

אעטף בפרסונה יוגית,

אשיל מעלי את הכאבים ואת הגעגועים

אדבר בשקט ולאט,

וחיי לא יהיו אלא עונג צרוף.

 

נעמי מדגימה :

תנוחת הגמל,

תנוחת האישה,

הגיבור, החייל, היונה…

וגם

ברכת השמש הגדולה

והקטנה

 (אני תוהה: האם הברכה היא הגדולה, או שמא השמש?!).

 

נעמי מקריאה לנו מספר היוגה שלה

פרק העוסק בשאלה: "מי אני?"

(אולי ביוגה תמצא התשובה לשאלה עתיקת יומין זו)

לבסוף השאלה איכשהו נותרת בעינה.

נעמי מקריאה לנו  מספר היוגה  שלה

את הפרק על הנשימה

(נראה שאפשר לחיות רק מאויר?!

או שאויר  למעשה חשוב מלחם/ או אולי מאורז?!).

 

 

מחשבותי נודדות מכאן:

בבית

ארתיח חלב בספל,

ואוכל בהתכוונות שורה ארוכה של

שוקולדמריר עתיר שמנת וארומת ליקרקפה ,

בחפיסה מקסימה ומתוחכמת.

 

עכשיו הספר של נעמי כבר סגור ואנחנו עוצמים עיניים ופועים אחריה:

"הגוף שלי חזק ובריאאאאאאאאאאאא".

אני לא אומרת את זה.

אני לא יודעת אם הגוף שלי  חזק  ובריא.

אני כמעט בטוחה שהוא לא.

דאגות מציפות אותי

מה עושים כעת ילדי?

ילדי המתוקים?!

בתי בת ה-18 עטופה בפיג'מה הכחולה,

הרכה, הנהדרת שקניתי לה,

שוכבת במיטת קומותיים צרה,

בבסיס צבאי מרוחק,

בחדר קטן ולא-מחומם

 עם עוד שבע חיילות עטופות

בפ'יגמה.. הן מנסות לישון.

 

היום המורה ליוגה הביאה קערה טיבטית,

והיא מקישה בה קלות,

(מגעה הוא כעין  ליטוף)

בכף טיבטית,

ופלא הצליל הבוקע מן הקערה,

מכשף וטיבטי.

 

תרפי, תרפי מפצירה בי נעמי המורה ליוגה

אך אני מתאמצת

לתפוס בקצהו הנקלש של הצליל הטיבטי.

ולא  מרפה.

 

טעם השוקולד הנהדר בפי.

אני לובשת סוודר ויוצאת

אל הגשם הרך.

 

האם אי פעם ארפה, נעמי?!

 

אפריל,  2013

 

 

תגובה אחת

  1. נעם רחמילביץ'

    רק אל תרפי מן הדיאלוג הפנימי הזה היפה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לורד רובין